ליקוטי חבר בן חיים ד עט

שם ב"ש ס"ק ד' שמותר נ"ב עיי' ססי' י"ז ב"ש ס"ק ע"ב: סי' קע"ח הג"ה סעי' ט' שנתבאר נ"ב ע' תשובותי ומבואר מאוד בס' בני אהובה פכ"ד מה' אישות הל' י"ח מ"ש באורך: שם סעי' כ"ב אין ראוין לקפוץ כ"ב ע' תשובותי: העתק מס' גבורת אנשים האשה שאמרה בפני בעלה גירשתני כוונת אפי' לינשא לכתחלה ויוצאה בלא גט ונוטלת כתובתה ולא תוספת חזקה אין האשה מעיזה פני' נגד בעלה ואפי' יש עדים שהיתה אשתו ולפיכך אשת איש שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר בפני בעלה הרי זו מקודשת לשני ומותרת לו בלי גט שהרי היא כמו שאמרה לבעלה גירשתני ואף אם אין הבעל ממש שם רק שהוא בעיר כשנתקדשה לאחר מקרי בפניו שאם לא גרשה לא היתה עושה מעשה כזה כשבעלה בעיר אבל כשאומרת גירשתני צריכה לומר כן בפני בעלה ממש ואפי' נשאת או נתקדשה לאחר שלא בפני בעלה אם אומרת אח"כ בפני בעלה גירשתני נאמנת ולא אמרי' שאומרת עכשו כן בפניו להחזיק דבריה הראשונים של שקר: וי"א דאם נשאת או נתקדשה בתחלה שלא בפניו אינה נאמנת אפי' אומרת אח"כ כן בפניו ותצא משני בלא גט העיקר כסברא ראשונה אך יש להחמיר ולהצריכה גט משניהם ותצא מזה ומזה ואם היתה קטטה ביניהם או שתובעת כתובתה או שתובעותו כתובה אינה נאמנת בכל ענין לומר גירשתני אפי' לינשא ולא מקרי קטטה או מריבה אלא כשאמרה פעם א' גירשתני ונתברר שהוא שקר אבל אם לא יש קטטה או מריבה נאמנת וי"א דאפי' בתובעת כתובתה נאמנת ולכך יש להורות דאם אמרה גירשתני תנו לי כתובתי ונשאת לא תצא וכל זה בפני בעלה אבל שלא בפני בעלה אינה נאמנת כלל לומר גירשתני אפי' לחומרא, וכל זה מדינא אבל בדורות הללו שיש נשים חצופות ופרוצות אינה נאמנת אפי' בפני בעלה לומר גירשתני לינשא לכתחלה בלא גט אלא לחומרא נאמנת: מי שאין לו גבורת אנשים יוציא מיד ויתן עיקר כתובה ונדוני' שהכניסה ולא תוספת (דווקא תוס' היותר משליש אבל עד שליש דינו כעיקר כתובה כ"כ מהרי"ק בשורש פ"א עיי"ש שהאריך) אפי' לא שהתה עמו עשר שנים ולא ילדה ואעפ"י שיש לו גבורת אנשים קצת ויכול לבעול באחרת וזו אינו יכול לבעול מחמת שרחמה צר ואלו היה לו גבורת אנשים ממש היה יכול לבעול גם את זו צריך ליתן לה כתובתה ונדוניא: האשה שטוענת על בעלה שאין לו גבורת אנשים והוא מכחישה נאמנת דכיון שהיא טוענת שהבעל יודע בה כמו זה חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה ונאמנת אפי' אינה באה בטענה בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה ויוציא מיד ויתן כתובה ונדוניא וצריכה לטעון כן דוקא בפני ב"ד ובפני בעלה ממש אבל אין מקבלין ממנה טענה זו לא ע"י שליח ולא ע"י אנטלר אעפ"י שהדברים נתפרסנו ומגיעים לאזני בעלה אינו מועיל עד שתטעון כן דווקא בפני בעלה וב"ד חוקרין ודורשין אותה היטב על זה אולי יודו זה לזה או אולי הוא מחמת חולשת כחו או מחמת רכות שניו או מחמת שרחמה צר ודכיוצא בזה בענין שבהמשך הזמן יוכל לבעול אותה ואם לא יהי' לה במה לתלות רק שתטעון בבני שהוא מחמת שאין לו גבורות אנשים נאמנת ויוציא ויתן כתובה ונדוניא ואעפ"י שאמרה כן בתחלה שלא בפניו נאמנת אח"כ כשתחזור ותטעון כן בפניו: וכל זה כשאינה תובעת כתובתה אבל כשתובעת כתובתה אינה נאמנת כלל בכל ענין אפי' שהיתה עמו עשר שנים ולא ילדה דאמרי' מחמת חימוד ממון אמרה כן וצריכה לדור עמו כשאר אשה עם בעלה: וכן כשטוענת שמורד ממנה מתשמיש אינה נאמנת כלל ומאריכין הדבר ועושין להם דרך בקשה עד שיתפשרו ובדורות הללו שיש נשים חצופות אינה נאמנת אלא היכא דאיכא אמתלא לדבריה כגון ששהתה עמו ה' או וי"ו שנים ולא ילדה וכן כשכרתו הכיס שלו לפני איזו שנים להוציא האבן וכן אם עדן היא בתולה ב' או ג' שנים וכן בשאר שום אמתלא או רגלים לדבר נאמנת וא"צ אומדנא דמוכח רק ברגלים לדבר קצת סגי: וכל זה בסתם אבל אם אמרה בפירוש איני רוצה כתובה יתן לי גט והריני מוחל לו הכתובה נאמנת אף בזמן הזה בלי שום אמתלא: וכל מקום שאמרנו יוציא ויתן כתובה אין כופין בשוטין על הגט וגם אין מנדין אותו שאין כופין או מנדין אותו אלא במקום שאמרו בפירוש כופין כגון הנושא הפסולות או כגון באותן מומין הגדולים המבוארים במקומן אבל אין לו גבורות אנשים אינו מום: וכן נקטעו ב' ידיו וב' רגליו או נסמו ב' עיניו לא הוה מום לכופו בשוטים או בנדוי על הכתובה אבל על הגט אין כופין כלל שלא יהי' גט מעושה ובניה מאחר ממזרים ואפי' הוא מודה שאין לו גבורת אנשים אין כופין על הגט אלא כל מקום שאמרנו יוציא מבקשין על הגט ואומרים לו חכמים חייבוך להוציא ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריין וכן מותר לגזור על כל ישראל שלא ישא ויתן עמו או לעשות לו שום טובה או בשאר הרחקות שירחקו ממנו שבזה אין כפיי' עליו שאם ירצה ימצא לו מקום והוא לא ילקה בגופו מתוך זה כיון שאין מנדין אותו כדין מנודה אך אנחנו נתפרד מעליו ויש מי שאומר שהאידנא שההרחק חושבי' כנידוי אין לעשות לו שום הרחקה רק שאומרים לו מותר לקרותך עבריין וטוב להחמיר, ואם באה מחמת טענה כגון שאין לה בן לא ממנו ולא מאיש אחר ואומרת בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה כופין אותו בשוטין להוציא בגט ונאמנת ג"כ נגדו לכופו בשוטים להוציא מיד וה"ה בשהתה עמו עשר שנים ולא ילדה אין כופין אותו להוציא אלא בבאה מחמת טענה: אפי' יש לו גבורת אנשים רק שאינו יורה כחץ אין כופין להוציא בשהתה י' שנים ולא באה מחמת טענה אפי' אין לו ג"א אין כופין בשוטים או בנידוי להוציא דמשום תשמיש או מזונות לחוד אין כופין אלא במונע ממנה כל עניני אישות וה"ה בנודר ממנה מתשמיש או ממזונות לחוד אז כופין להוציא אפי' במונע ממנה כל עניני אישות אין כופין בשוטים על הגט ויש להחמיר לענין מעשה ולכן אם קידש אשה שאסורה לו ולאחרים בענין שצריך להוציא בגט אין כופין אותו בשוטים