ליקוטי חבר בן חיים ד קצה

יען מאת ה' היתה זאת לא בכחינו ועוצם ידינו כי היא הישועה נפלאת בעינינו ואין בכח תבונת האדם להשיג בזה מאומה ואמנם סמך לזה ע"י אשר מאת ה' היתה זאת זה היום וגו' כי אם האדם יעמול ויצליח עי"ז תרבה תשוקתו ויתקיים בו גם בשחוק יכאב לב ותאוותו למלאות הון יערבב עליו שמחתו באשר מצא משא"כ אם ברכת ה' תעשיר לא יוסיף עצב עמה וז"ש ע"י אשר מאת ה' היתה זאת זה היום עשה ה' ולא אנחנו נגילה ונשמחה ששון ושמחה ישיגו ולא יהי' גם בשחוק וכאב לב ואמנם אמר כמו כן ע"י אשר זה היום עשה ה' ואין אנו יכולין להחזיק טובה לעצמינו ע"כ נגילה ונשמחה בו בה': ויש לרמז בפסוקי' מלחמות עם ב"י זה עשר שנים עם עריצי עמינו כי זה עשר שנים השתדלו אצל שרי המלוכה להקים וועד ועל עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך על תוה"ק והקימו להם בחמת כחם תקנות להפר תושיה ואז היו ימים מרודים לעם ב"י אמנם ה' ברחמיו נתן אותנו לחסד בעיני המלך יר"ה ובעיני שרי המדינה ולא די שלא הפסידו לנו כ"א אדרבא בעז"ה תורתינו הקדושה נתחזקה אצל יראי ה' וז"ש אודך כי עניתני אז בימי הוועד אבל אח"כ ותהי לי לישועה אשר אבן מאסו הבונים יראי ה' אשר מאסו בהם העריצים היתה לראש פנה כן יהי ה עמנו ע"ע א"ס: דרוש לחינוך ס"ת אצל הקצין ה' ברוך קליין פ' ויחי תרל"ה: ויברך את יוסף ויאמר האלקי' וכו' המלאך הגואל וגו' הענין החילוק בין הצדיקי' להמוניי' ההמון רובם בעלי משכונות שמבקשי' מה' ית' למלא בתי' טוב והמה יטמנו ידם בצלחת ואח"כ גם הם יעשו מצות ה' כמצווה עלי' וגם אז לא יבזבזו על מצות ה' כברכת ה' עלי' כ"א יעשו הכל בצמצום לא כן הצדיקי' לא ימתינו עד מלאת אוצרותי' טוב כ"א יותר מאשר לאל ידם יבזבזו על מצות ה' כמ' דהע"ה ואני בעניי הכנותי לבית ה' גם לא ימתינו עד בא המצוה עלי' כ"א גם קודם הציווי כמ"ש עקב אשר שמע אברהם וגו' ואז"ל קיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה ובענין פרנסתם יקיימו בנפשם למעוטי בניסא עדיף וגדול הנהנה מיגיע כפו וכל אשר יבקשו מה' הוא לשמרם מכל רע ואמרו רז"ל בשוח"ט ע"פ ה' רועי אין אומנות פחותה מן הרועה שהולך היום במקלו ותרמילו ודוד קורא להקב"ה רועה אמר דוד מזקני' אתבונן יעקב קרא אותו רועה שנא' האלקי' הרועה אותי וגו' אף אני קורא אותו רועה וק' על יעקב גופי' ואמנם הענין ביאר דהע"ה בעצמו אמר אם אומר ה' רועי לא אחסר בזה מבחינת אמונה שלימה כי הנני מאמין אשר הש"י מבקש מהאדם שיצא מדי יום לפעלו ולעבודתו ואז בירכו ה' בכל אשר תעשה וה' עומד לימינו לשמרו מכל רע וזה ענין הרועה כי הבהמה תרעה מעצמה אך הרועה ישגיח עלי' שלא תרעה במרעה רעה ולא תשתה מים באושי' וז"ש בנאות דשא ירביציני על מי מנוחות ינהליני וזה הענין שבירך יעקב את בנו ואמר האלקי אשר התהלכו אבותי לפניו טרם נצטוו מה' על המצות כבר השכילו ועשו ובענין פרנסתם האלקי' הרועה אותי וגו' כי בזעת אפו עבד יעקב אצל לבן וה' הצילו מיד לבן וז"ש האלקי' הרועה אותי וביאר הדבר ואמר המלאך הגואל אותי כי ההטבה הגדולה שבגדולות שעשה הש"י עמו הי' ששלח מלאכו לגאלו הוא יברך את הנערי' שיהי' ג"כ הולכי' לפני' ולא יבקשו מאתו ית' רק לכופף ידו עלי' ואז ויקרא בהם שמי ושם אבותי אברהם ויצחק יהי' ראוי' להקרא בשם בני אברהם יצחק ויעקב ואמר וידגו לרוב ולא אמר וירבו כדגים הענין ארז"ל ע"פ ותעש אדם כדגי הים הפי' שא' בולע את חבירו ואמנם עם ב"י נוצרו לכך שיהפכו כל האומות לקבל אמונתם כמ"ש אז אהפוך אל עמים שפה ברורה וגו' וז"ש וידגו לרוב שיבלעו האומות לרוב בקרב הארץ ואמנם לא נתקיימה ברכה זו כ"א ביהושע שהי' שמעו בכל הארץ ובאו הגבעוני' לכרות ברית וכיו"ב אבל לא בגדעון וזה שהניח יעקב בברכה זו ימינו על ראש אפרים כי ברכה זו וידגו הי' על יהושע וז"ש אולם אחיו הקטן זרעו יהי' מלא הגוים עליו אמרתי וידגו לרוב ואמנם עדן צריך ליישב למה מתחילה אמר ויברך את יוסף ובירך למנשה ואפריס ואח"כ אמר ויברכם לאמור בך יברך ישראל הענין כי ברכת האב עקרה אם זוכה לבנים מהוגני' וכן אמר הכ' הנה נחלת ה' בנים אזי שכר פרי הבטן נמצא כי ברכת יוסף הוא אם אפרים ומנשה מבורכים ואמנם לאפרים ומנשה בירך בך יברך ישראל ישמך אלקי' כאפרים וגו' ואם לאו ששים אפרים ומנשה הלא לא יתברכו בהם ישראל וממילא תוכן ברכה זו שיהי' להם בני' מהוגני': דרוש לחינוך ס"ת אצל מו"ה ליב טפיצער סג"ל בנ"ה עש"ק פ' יתרו תרל"ה. במנחות כ"ג א"ל לר' פרידא ר' עזרי' בר ברי' דר' אבטילוס דהוא עשירי לראב"ע דהוא עשירי לעזרא קאי אבבא א"ל מאי כולי האי אי בר אורין ולא בר אבהן יאי ואי בר אורין ובר אבהן ואי כך הגי' לפנינו יאי בר אבהן ולא בר אורין אשא תאכלי' הענין הם חשבו כי עיקר יחוס התורה בבני גדולי' והוא השיב להם כי אדרבא ארז"ל המלמד לבן ע"ה תוכה עליו הכ' אומר אם תוציא יקר מזולל כפי תהי' וז"ש אי בר אורין ולא בר אבהן יאי ושלא תאמר כי אם הבר אורין בר אבהן הוא פחות מבר אורין בר אורין ובר אבהן יאי כלומר אף זה יש לו שוב מעלה אחרת ואמנם בר אבהן העוזב ארחות יושר בוודאי שמץ מינות נזרקה בו וע"ד שארז"ל שנה ופי' יותר מכלם והיינו אי בר אבהן ולא בר אורין אשא כלומר אש התאוה תאכלנו: הזיי' דעכירא דעתי' פתח ואמר אמרת לה' אמרה כ"י רבש"ע החזק לי טובה שהודעתיך בעולם הכוונה דחזיי' דעכירא דעתי' דימה ר' פרידא שהוא קשה יום ונעצב אל לבו כי בר אורין ובר אבהן ההפך עלי' בלהות וע"ז א"ל אדרבא מאחר שבאת ממקום גדולי' כאבותיך ואבות אבותיך אין לך לתבוע שום החזקת טובה וכמו שאמר הש"י לכנ"י איני מחזיק טובה כ"א לאברהם יצחק ויעקב ואמנם הי' כ"ז יען ר' פרידא דרש האי ואדירי כל חפצי בם לפי' על ולקדושי' אשר בארץ אמנם כיון דשמעי' דקאמר אדיר היאיך הוא מפ'