ליקוטי חבר בן חיים ח סט

שניו או מחמת שרחמה צר ודכיוצא בזה בענין שבהמשך הזמן יוכל לבעול אותה ואם לא יהי' לה במה לתלות דק שתטעון בברי שהוא מחמת שאין לו גבורת אנשים נאמנת ויוציא ויתן כתובה ונדוניא ואעפ"י שאמרה כן בתחלה שלא בפניו נאמנת אח"כ כשתחזור ותטעון כן בפניו: וכל זה כשאינה תובעת כתובתה אבל כשתובעת כתובתה אינה נאמנת כלל בכל ענין אפי' שהיתה עמו עשר שנים ולא ילדה דאמרי' מחמת חימוד ממון אמרה כן וצריכה לדור עמו כשאר אשה עם בעלה: וכן כשטוענת שמונד ממנה מתשמיש אינה נאמנת כלל ומאריכין הדבר ועושין להם דרך בקשה עד שיתפשרו ובדורות הללו שיש נשים חצופות אינה נאמנת אלא היכא דאיכא אמתלא לדבריה כגון ששהתה עמו ה' או וי"ו שנים ולא ילדה וכן כשכרתו הכיס שלו לפני איזו שנים להוציא האבן וכן אם עדן היא בתולה ב' או ג' שנים וכן בשאר שום אמתלא או רגלים לדבר נאמנת וא"צ אומדנא דמוכח רק ברגלים לדבר קצת סגי: וכל זה בסתם אבל אם אמרה בפירוש איני רוצה כתובה יתן לי גט והריני מוחל לו הכתובה נאמנת אף בזמן הזה בלי שום אמתלא: וכל מקום שאמרנו יוציא ויתן כתובה אין כופין בשוטין על הגט וגם אין מנדין אותו שאין כופין או מנדין אותו אלא במקום שאמרו בפירוש כופין כגון הנושא הפסולות או כגון באותו מומין הגדולים המבוארים במקומן אבל אין לו גבורת אנשים אינו מום: וכן נקטעו ב' ידיו וב' רגליו או נסמו ב' עיניו לא הוה מום לכופו בשוטים או בנדוי על הכתובה אבל על הגט אין כופין כלל שלא יהי' גט מעושה ובניה מאחר ממזרים ואפי' הוא מודה שאין לו גבורת אנשים אין כופין על הגט אלא כל מקום שאמרנו יוציא מבקשין על הגט ואומרים לו חכמים חייבוך להוציא ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריין וכן מותר לגזור על כל ישראל שלא ישא ויתן עמו או לעשות לו שום טובה או בשאר הרחקות שירחקו ממנו שבזה אין כפיי' עליו שאם ירצה ימצא לו מקום והוא לא ילקה בגופו מתוך זה כיון שאין מנדין אותו כדין מנודה אך אנחנו נתפרד מעליו ויש מי שאומר שהאידנא שההרחק חושבי' כנידוי אין לעשות לו שום הרחקה רק שאומרים לו מותר לקרותך עבריין וטוב להחמיק, ואם באה מחמת טענה כגון שאין לה בן לא ממנו ולא מאיש אחר ואומרת בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה כופין אותו בשוטין להוציא בגט ונאמנת ג"כ נגדו לכופו בשוטים להוציא מיד וה"ה בשהתה עמו עשר שנים ולא ילדה אין כופין אותו להוציא אלא בבאה מחמת טענה: אפי' יש לו גבורת אנשים רק שאינו יורה כחץ אין כופין להוציא בשהתה י' שנים ולא באה מחמת טענה אפי' אין לו ג"א אין כופין בשוטים או בנידוי להוציא דמשום תשמיש או מזונות לחוד אין כופין אלא במונע ממנה כל עניני אישות וה"ה בנודר ממנה מתשמיש או ממזונות לחוד אז כופין להוציא אפי' במונע ממנה כל עניני אישות אין כופין בשוטים על הגט ויש להחמיר לענין מעשה ולכן אם קידש אשה שאסורה לו ולאחרים בענין שצריך להוציא בגט אין כופין אותו בשוטים או בנידוי להוציא וכן מי שרגיל לכעוס להוציא אשתו מתוך ביתו אין כופין להוציא ואעפ"י שעי"ז אינו זנה לפעמים וגם פורש ממנה יותר מעונתה מיהא עלינו לכפותו בשוטים לזונה או לשמש עמה או ליתן לה גט ואין זה נקרא כפייה על הגט רק כדי לקיים שארה ועונתה, ע"כ לשון ההעתקה: נ"ב סוף העמוד תקנת רגמ"ה ע' סי' י"א וססי' קי"ז וסי' קי"ט ובב"ש סי' קמ"א ס"ק ז' וסי' קט"ז טו"ז ס"ק ט' ובדגול מרבבה ס"ס קנ"ד וסי' קנ"ט בהג"ה סעי' ה' וע' ב"ש סי' ס"ו ס"ק י"א משמע חדר"ג דרבנן אמנם בריש סי' קנ"ח משמע שהוא דאורייתא: הגהות על טו"ז אה"ע סי' ד' ס"ק ז' רינון נ"ב וכעין כתובות ל"ו ע"ב וכל כיוצא בזה ותמהתי שלא הביא גי' זו: סי' י"ז ס"ק כ"ט חלק עליו נ"ב ממ"ש נמחק וצ"ל ומ"ב: סי' ל"ה ס"ק י"ח דקרובותיו נ"ב צ"ע בתוס' גיטין ס"ד ע"א ד"ה התקבל: סי' צ"ב ס"ק ב' המגיד נ"ב נעלם ממנו ד' המגיד שם פכ"ג הל' ז': סי' ק"מ נ"ב אחר סוף העמוד מה שחסר כאן תמצא אחר ב' דפין: סי' קמ"ו ס"ק א' משא"כ בקבלה נמחק ונ"ב בקבע זמן: ליקוטים והערות שו"ע אה"ע: סי' א' בי"ש ס"ק א' לערב אל תנח צ"ע הא לא ישא בבאשה במדינא זו ובמדינא אחרת ולתלמודינו מ' אפי' לאפקועי שמיי': שם טו"ז ס"ק א' בסוה"ד דמיירי ביש לו וא"כ לדידן דלא שייך אחרת הו"ל לרמ"א להגיה דליתא להאי דינא: