ליקוטי חבר בן חיים ח נז

דם במי רגלים וכו' כ' הצ"צ סי' צ"ב כלל א' דמילתא לפי הסכמת האחרונים אין להתיר אלא הרגילה למצוא דם בתוך מי רגלי' בתוך הספל וכואב לה כשמטלת מים או יש להתיר ע"י בדיקה שבמהרי"ל אפי' במציאת דם גם אחר הטלתה על הדבר שבודקת בו אחר הטלת מים דתלינן לומר דאותו דם שמצאה תוך על העב לזור הטלתה הוא מתמצית הדם שמצאה תוך מי רגלי' ואותה שמוצא תוך מי' רגלים וודאי לאו מתוך המקור באה דאין דרך המקור לצאת עם מי רגלים עכ"ל כתבתי אפשר שלשון רמ"א אינו מדוקדק ואי אפשר לכוון דבריו אלו דברי מורי חמי ז"ל ובספר נודע ביהודה סי' מ"ח העלה דלאו דווקא צריכא ג' בדיקות אפי' בפעם אחת נמי סגי ולא צריכא נמי להרגשת כאב כלל רק שתהי' מוכיחה קיים וא"כ נלע"ד ה"ה לאשה שיש לה כינים באותו המקום העוקצים כדלקמן סי' קצ"ח סמ"ז והם מולידי' קרטין סגי בבדיקה הנ"ל כנלע"ד למעשה נכון עיי' בתשובו' חכם צבי מה שתאריך להשיג על הט"ז בענין היתר קרטין דכ' הט"ז סק"ז עכ"ל מורי חמי ז"ל ועיי' נ"ב סי' מ"א: סי' קצ"ו מחבר סק"י בהג"ה דזה אם מצאה כת' וכו' בס' תפארת ישראל מפקפק אתקור דין ומכריע להקל לפחות כהרמ"א ולא כהש"ך ע"ש ולפע"ד לא ידעתי לה ענין לשלשה ימים דוקא ולמה לא סגי בשלשה בדיקות להחזיקה בטהורה ע"כ נ"ל דאחר ג' בדיקות ושל ערבית דהפסק טהרה ושחרית וערבית שלאחרי' יש לסמוך אח"כ אב"י וכמו שהכריע בתח"י הנ"ל אבל ג' ימים בדיקות סמיכות בא"ז ממש לא דאין זמן בין בדיקה לירד דם מהמקור ואם תמתין שעה אחד נתנו דבריך לשיעורין אבל בג' בדיקות הנ"ל אתי שפיר וכמ"ש מל"מ פ"ג ממשכב ומושב ה"ד: סי' קצ"ח בט"ו סקכ"א הנה הסכמת הט"ז דאם שכחה ליטול הצפרנים בשבת וי"ט לא יאמר לעכו"ם שתחתך לה אלא תנקרם היטב וכן כ' בא"ח סי' שכ"ח סק"א אבל הג"ה ומ"א סי' ש"ע פסקו דשרי' לומר לנכרי לחתכן דמסייע אין בהם ממש ומ"מ אם אפשר מוטב ליטלם ביד וז"ל נה"כ אלא כיון שאפשר ליטלה בלא כלי' למה נקל בכדי והח"ץ סי' פ"ב מסכים עם הט"ז: סי' רי"ז מחבר סק"ט ד"ה שאמר קונם בשר עלי וכו' זה או שאני כצ"ל עיי' בט"ז סי' י': סי' רל"ח ש"ך סקי"א ד"ה אסור מן התורה וכו' והיינו משום דחזי לאצטרופי כדאיתא ביומא ר"פ יום הכיפורים וכמ"ש הר"ן בפ"ג דשבועות דף רצ"ח ע"א נמי יהיב היא עמא דוקא וא"כ כשנטרף קצת מן הכרי תו לא חזי' לאצטרופי ושרי באידך לכתחילה ומשו"ה שפיר חייל אידך שבוע' שלא אוכל דנפ"מ לכשישרף ודוק השתא לא קשה מידי קו' הש"ך: סי' רמ"א מחבר סק"ה ד"ה ואם עשו תשובה וכו' ואפי מסרה לצאת לא יעשה הבן שליח ב"ד להוציאו דחרטה הוה תשובה לענין זה אף שאינו מקיל דין ב"ד כן מוכח בש"ס: סי' רמ"ב ש"ך סקנ"ח ועיי' בש"ך ח"מ סימן כ"ה סקי"ד סי' י"ד וי"ח דכ' שם דאפי' טעה בשיקול הדעת שוי' חתיכה דאיסורא ואין יכול לחזור ולהתיר: סי' רמ"ח ש"ך סק"י סוף ד"ה דדמי' לכפרה וכו' ע"ש בתשו' בפני' ולענ"ד דוקא אי כבר הוקבע ונסמך ממון על העובר אז יתן גם הבעל לכפרת אשתו אבל או כבר עברה תקנה שלא הוקבע עלי' שום קנס אין לו לקנסה בממון של בעל אלא תתכפר בקנס אחר שאינו נוגע לבעל וא"ע סי' צ"א ב"ש סקי"ג דבמזיד לא קנסי' לבעל כלל ע"ש היטב: סי' רנ"ז ש"ך סק"ג ד"ה לתת חשבון וכו' ואין צריך לתת חשבון וכו' כצ"ל ע"ש דבריו וד"מ: סי' רע"ו מחבר סק"ט כ' בש"ו מעיל צדקה סי' כ"ד שאסור לסוד הבה"כ בס"ד אם כתוב עליו שמות שאינן נמחקי' עוד שם ובש"ו נ"ש סי' ל"ז מתיר לקרות השם הנכתב יתירה כגון שנכתב ה"ה וכו' בסוף התשו' שאמרו לו הסופר שאם עלה קרע בתוך השם הוי"ה שקודרי' השם ומדבקי' בלק"ז על הנקב וכמבואר שם אחר והשם הנקדר מדבקי' בפסח הארון הקודש וגם בש"ו מעיל צדקה סי' צ"ה כתב בשם מ"ו שנהגו לקדור השם הנכתב בטעות עם איזה אותיות לפנינו או לאחריו ומסתמא ניקב השם לא עדיף מנכתב בטעות כמ"ש הנ"ש: סי' ר"פ מחבר סעי' ב' וכו' ועיי' בש"ו חכם צבי סי' י"ט שחולק על סעי' ב' וכ' דאין צריך לסלק רק יריעה אחת ומכ"ש היכא שנקרע באופן שצריך היריעה שאין צריך לסלק אלא יריעה אחד ולזה הסכים השארית יוסף סי' מ"ט וכן באירע פסול ומ"מ מבואר שם בשמו ח"צ סי' הנ"ל דכשצריך להחליף דף א' ע"כ יחליף ג' דפין שהוא יריעה שלימה ע"ש בפנים מ"ש: סי' רפ"א ש"ך סק"ח ד"ה וכמה מצות שחייבין וכו' צ"ע טעם זה דהא איכא נמי כמה מצות שאין ישראל חייבין כ"א כהן ולוי וכדומה וא"כ יהי' פסולי' לס"ת אבל נלע"ד ליישב טעם אחר שכ' המרדכי כך כיון דאנן סהדי שא"א לו לקדש השם דלא יבוא ממזר וכו' אם קדוש אתה א"כ לא נצטווה על מ"ע של כתיבת ס"ת שהרי א"א לכתוב לו בעצמו ס"ת שלם וממילא דלא מצ'