ליקוטי חבר בן חיים ז רכא

אינה בשלימות עד שיהי' עלי' התגין כאלו קבלה מסני ושמע מפי הקב"ה כך צריך לכותבה מפני הדרשות שיוצאין ממנה והרי הוא ממילא כאלו כתבה: אמנם יש עוד טעם אחר למה שחייבה תוה"ק ליכתוב לו ס"ת אעפ"י שירש ס"ת מאבותיו ע"ד שכ' רשי' בס' קהלת ע"פ אוהב כסף לא ישבע כסף כ' רשי' אוהב מצות לא ישבע מצות וכ' עוד ומי אוהב בהמן לא תבואה גם זה הכל אפי' עשה אדם כמה מצות ולא עשה מצוה הקבועה לדורות כגון ס"ת מה הנאה יש לו ובארנו במק"א הטעם כי כ"ז שהאדם בחיים אף כי עושה חבילות ממצות עושה בעו"ה ג"כ עבירות ועדן לא הגיע לשלימות והרוח תשוב אל אלקים אשר נתנ' דד' רז"ל תנהה לו כמו שנתנה לך ואמנם אם הניח מצוה לזכות את הרבים כס"ת וכיו"ב והמצוה תעשה פירות אף בעת שהוא לא יחטא אזי הנאה לו בבריאתו וא"כ לענין זה מה הועיל לו ס"ת שהניחו לו אבותיו הלא אין המצוה נקראת אלא על שם אבותיו וה"ט דלא סגי אם הגיה אות א' בס"ת שהניחו לו אבותיו אבל לטעם הראשון כתב' לאו דווקא כי הגיה כאלו כתבה וז"נ ביאור הכ' במשלי עץ חיים היא תוה"ק למחזיקים במי שקיים מצות כתיבת ס"ת בשלימות היא עץ חיים שיאכל ממנה הפירות לדורי דורות אבל גם ותמכיה שהגי' בה אות א' ג"כ מאושר דמעלה עליו כאלו כתבה: