ליקוטי חבר בן חיים ו קלה

הם מים זכים או מלאות רוח ומ"מ אם מפורדים למעלה ולמטה דכשרי' לכ"ע יש להכשיר במ"ז בה"מ

מט תרי מורסא דסמיכי לא הוה ריעות' כמורסא יחידית. נ תרי טינרי דסמיכי צידד בפר"מ להטריף בסרכא תלוי' וכ' עלי' הל"ש דכוונתו אם הסרכא יוצא מבין התרי טינרי אבל לא מעל או אצל עבר הב' של הטינרי וגם בזה מכשיר הל"ש דאין דינו כ"א כטינרי יחידית

נא בועה ומורסא דסמיכי דינה כבועה יחידי' אבל אם יש עוד ריעות' אצל המורסא אזי אם יש הפסק בין הבועה להמורסא לא הוה תר"ל ואם לאו הוה תר"ל אבל בועה מטינרי דסמיכי אף דלא נגעי אהדדי וכשר מ"מ אם יש עוד ריעות' בין אצל הבועה בין אצל הטינרי הוה תר"ל

נב ודע. דמה שכ' דבועה יחידית במ"ז במקום שמכשירין תרי סמיכי במ"ז לא מקרי ריעות' היינו בבדקנו ומצאנו כל הסי' של המים זכי' אבל טעימה לחוד ל"מ והוה תר"ל אם יש עוד ריעות'

נג טינר' שנקרעה ולא בדקוה אם יש בה טפת ליחה יש לסמוך את"ש שכ' דרוב טינרי מתהוות מבועות שהיה בהם מים זכים ובמקום שמכשירין תרי סמיכי במ"ז גם כאן כשר אבל אם קרעה במזיד אסור לדידי' במקום ריעות' ככל מבטל איסור לכתחלה

נד בועה. אחת דמתחזיא כתרתי במים זכים תלי' ג"כ בסמיכי והיכא דמכשירין במ"ז גם כאן לא הוה תר"ל

נה תרי בועות בחיתוכי דאונה זו כנגד זו לא הוה ריעות' רק כבועה יחידית וכן בועה בשיפולי כשיש בשר מקיף לא הוה כ"א כבועה יחידי' וכן בועה מעל"ע במקו' שמכשירין ובטינרי או מורסא מעל"ע הוה ריעות' בשיפולי לא הוה ריעות' וכן טינרי באונה שאין לה סמפונות אפי' מעל"ע לא הוה כ"א כשאר טינרי אבל בבועה מעל"ע אף שאין סמפון לאונה הוה ריעות' גדולה וק' הדבר להקל

נו כל המראות כשרות חוץ ממראה אדום לא הוה כ"א ריעות' כ"ד ומ"מ באין הפ"מ יש להחמיר בתר"ל כד' הת"ש ובאודם כ"ע מודה דהוה ריעות' (ולכאור' ה"ה ירוק

) נז והנה בסרכא שלא כסדרן אין למעך ביוצאת מכל מראות כשרות ובסרכא דבוקה בין אונה לאונה למטה מחציין ויש חלון או בין אונה לאומה אפי' בלא חלון אין להתיר אפי' בה"מ בלי מיעוך

נח מראה כשרה אפי' אודם על יתרת בדרי לא הוה תר"ל אבל על יתרת מקמא הוה תר"ל אם לא שהיתרת איננה כפרק אמצעי של אגודל דאז לא הוה ריעות' כלל

נט ריאה נפוחה כחריות אמנם ע"י הנפיחה מתגדלת עוד וכשירה ריעות' הוה לענין תר"ל וכן משמוש בשר הוה ריעות' לענין תר"ל מאחר דיש מטריפין וכל שני מיני מראות הסמוכים דיש מטריפין הוה ריעות' לענין תר"ל ומכ"ש באדום וירוק דסמיכו דהוי תר"ל אם ריעות' בצד הירוק ובפליתי הביא הח"א מטריף אדום וירוק משום תרתי דסתרי עיי"ש]

ס מראה ברוין או גרא כיון דיש מטריפין הוה ריעות' גדולה לענין תר"ל ואם חוזר לאחר נפיחה למראה כשרה דינה כמראה כשרה

סא מראה פסולה שחזרה ע"י נפיחה למראה ריאה הוה ריעות' כ"ד ואם חזרה למרא' כשרה הוה ריעות' גדולה ולמראה גרא או ברוין טריפה

סב מראה אדומה כנגד מכה בדופן חזרה למראה ריאה ע"י נפיחה אפי' ריעותא לא הוה חזרה למראה כשר הוה ריעות' אפי' בה"מ

סג מראה בקרום העליון לבד הוה ריעותא אבל אם חוזרת אפי' למראה כשר' לא הוה ריעות' ומכ"ש דמראה כשרה בקרום העליון קודם נפיחה דלא הוה ריעותא

סד מראה פסולה על בועה מורסא וטינרא שנשתנה ע"י הורקת המוגלא בין למראה ריאה בין למראה כשרה לא הוה ריעותא ודינו כמו בועה לבד ואם נשתנ' למראה גרא או ברוין או שהיו מתחלה על הבוע' מראות אלו לא אמרינן דהוה עם הבועה תר"ל אמנם מצטרף לריעות' אחרת ואם נשתנו מראות גרא או ברוין ע"י הורקת המוגלא בין למראה ריאה בין למראה כשירה לא הוה ריעותא כלל

סה מראה פסולה אצל בועה או טינרא או מוגלא וע"י הורקת המוגלא חזרה למראה