ליקוטי חבר בן חיים ב מד

ק"י ע"ב ד"ה אין אוכלין מזלפו ע"ג האישים עיין שם וצ"ע וע' תוס' ק"ג ד"ה לא צריכא ועיי' בסוף פרקין הביא ראיה לערוך מכלאים וצ"ע: בע"ה ליקוטי מסכת עירובין

דף ב' ע"א ברש"י ד"ה ונתתי משכני וכל אותו הספר צ"ע דפ' בהר ובחקתי בהר סיני נאמרו כמבואר שם בכ'

י"ג ע"ב גמ' אמר רבי ע' ירושלמי ביצה פ"ה ה"ב תמצא ביאור ד' רבי אלו

י"ז ע"א רש"י ד"ה למלחמת הרשות ממלחמת יהושיע ואילך ע' קרבן העדה בירושלמי בשמעתין אף מלחמת עמלק הוי כמלחמת יהושוע

ל"ה ע"א ברש"י ד"ה אלא לצורך דכי מדכר לי' צ"ל משכח לי'

מ"א ע"א בתוס' ד"ה שאני יו"ט ואפ"ה בתענית הרשות צ"ל ואי הכי

מ"ב ע"א תוס' ד"ה ונכרים ע' ירושלמי לפנינו וקרבן עדה שם וצ"ע

מ"ג ע"ב תוס' ד"ה האי תנא לדבריך צ"ל לדבריכם

נ"ב ע"ב תוס' ד"ה כי תניא והא דלא קאמר ע' מ"ש הקרבן עדה בירושלמי כאן

ס"ב ע"א רש"י ד"ה אלא דכ"ע שיקשה בעיניו ע' ברא"ש והג"א וצ"ע

שם תוס' ר"ה אמר ר"ג בסוה"ד ועוד דהאידנא צ"ע הרי נפקא מינה לענין צדוקים

ס"ט ע"א תוס' ד"ה והא תנן הא דפריך גי' תוס' והתניא וע' לעיל תוס' ד"ה אר"ג

ע"ג ע"א גמ' הרי נותן את עירובו בתוך אלפים ברא"ש הגי' בסוף אלפים

שם ברש"י ד"ה ומבוי שלהן ואע"ג דאין צריכין לערב חצירות כצ"ל

ע"ד ע"ב תוס' ד"ה מבוי שצדו א' יש פתחי' ביני' מותר לערב ובירושלמי פ' עושין פסין מבואר כד' רש"י וע' קרבן העדה שם

פ' ע"ב תוס' ד"ה אבל קורה ע' קרבן עדה פ' בכל מערבין סוף הל' א'

פ"ב ע"א רש"י ד"ה לא באגפיה ומניחו על אגפיים ומשם מחליפו כצ"ל

פ"ב ע"ב בתוס' ד"ה אלא א"כ ולכך לא פליגא בגזוזטרא כצ"ל

צ"ו ע"א תוס' ד"ה ימי' עוד מביאים ראיה ע' הג"א סופ"ק דביצה שם

שם ע"ב תוס' ד"ה דלמא סבר לה אלא וודאי מיחייב מדרבנן ע' מגילה י"ט ע"ב תוס' ד"ה ר"י מכשיר ומגילה כ"ד ע"א תוס' ד"ה ר' מאיר אומר

צ"ט ע"א תוס' ד"ה הוא סבר ע' ירושלמי בשמעתין מבואר כד' רש"י וע' קרבן העדה שם

ק"ב ע"א רש"י ד"ה כילת חתנים מפני שאין לה גג למעלה כצ"ל

שם ע"ב רש"י ד"ה אבל לא במדינה ומירוח היינו ממחק כצ"ל

תוס' ד"ה הא דמיהדק דאפי' ציר העליון וצ"ע א"כ אמאי קאמר ואם תקע חייב חטאת: ליקוטי הרא"ש מסכת עירובין

פ"ד ססי' ג' בהג"א ו"או פסק דאין תחום למעלה וכן יסד הקליר בתפלת גשם מהלך הילוך כמה בלי עירוב מים

פ"ו סי' א' בהג"א ואי פ"א שוכר ודיו אמאי יצא צ"ע הרי אמרי' דנכרי לא מיגר

פ"ז עפי' ג' לס"ד חקק בכותל הכל דיבר אחד

שם סי' ד' ובאשירה שרי ע' קרבן נתנאל

שם סי' י"ג קצת טעם למה ובירושלמי בשמעתין מבואר הטעם וע' קרבן העדה שם

שם פ"ח סי' ז' דר' ישמעאל בר' יוסי דהא אינו צ"ל איהו

פ"ו סי' ה' אמר רב יוסף ע' ברי"ף וצ"ע

שם למשנאי צ"ל כל משנאי

שם סי' י"ח ואם להוציא דם ע' הג"א וע' מ' איכה רבתי בפסוק רוח אפינו טעם אחר. ליקוטי ר' יהונתן מסכת עירובין

פ"א במתני' רבי יהונתן בסוה"ד ששה אצבעות צ"ל עצבות

בריף מתני' מקיפין שלשה חבלים כדי שיהא חבל י' טפחים צ"ל הכל

פ"ב משנה א' ברבי יהונתן ודיומד של כותל מזרחית צפונית צ"ל דרומית

שם ד"ה ודווקא בבור ראשה ורובה של פרוץ צ"ל פרה

שם ברבי יהונתן מתני' ב' ד"ה ולר"י בן בבא ולשאר שלא ידענו צ"ל ולבאר

שם ברבי יהונתן מתני' ג' עשרים אמות מן השלש מקום אמה צ"ל מאות אמה

בסוף הפרק לבטל רשות כל א' צ"ל לכל א'

פ"ג מתני' א' ברי"ף שיכול לצאת ולחוץ נ' דההוא לצאת ט"ס

רבי יהונתן מתני' ר"א אומר יו"ט הסמוך שני בני כעירו צ"ל בשני כבני עירו

שם ברבי יהונתן ד"ה אי אתה מודה שתחומו השני מופלג מן הראשון נמצא וכו' ד' אלו צ"ע

פ"ד רבי יהונתן מתני' מי שישב בדרך בסוה"ד שלא היה יודע כשחשיכה לו כצ"ל

פ"ה מתני' א' ברבי יהונתן כשבא לעיין צ"ל לציין

פ"ו רבי יהונתן מתני' חמש חבורות גמ' מחלוקת במסיפת ברבי יהונתן דבהאי רבה סבר צ"ל בית הלל

שם ברי"ף ר"י הסבר צ"ל הסבך עי'

בסוף הפרק ברבי יהונתן דיכולה לומר להן לתקוני שתפתיך כצ"ל

שם בגמ' ברבי יהונתן אין בידיה לערב צ"ל לעכב

פ"ז משנה א' ברבי' יהונתן גמ' ולול דהיינו ארבעה צ"ל ארובה

ברבי' יהונתן ד"ה כותל שבין ב' חצירות אבל לא היה רחב ארבעה אלא פחות כצ"ל

באו"ד דבמקום פטור צ"ל כמקום פטור

שם גמ' אלו מעלין לחצרן לראשון צ"ל לראשן

פ"ח ברי"ף חצר שהוא פתוחה צ"ל פחותה: