ליקוטי חבר בן חיים י ה

בענין שקדו ריש מס' כתובות. בעזר מוציא מזלות יקרות אפנה מעט מפרק שני דייני גזירות ובישועת הכל בחכמתו הש"ית ואתחיל לבאר פ' בתולה נישאת

בתולה נשאת הק' בתוס' ב' דקדוקי' הא' למה לא תנן הבתולה ושנית למה לא תנן נושאין את הבתולה ולפנינו עוד נשתעשע בדברי' ולפתוח בדברי אגדה נוכל לומר ע"ד שאמרו ז"ל בב"ר דלכך התחיל תורה בב' ולא בא' שהוא ראש של אותיות משום דב' רומז על ברכה המתחלת ג"כ בבי"ת ומה"ט אפשר ג"כ דפתח תנא בזה ג"כ בתולה נשאת בב' ומכ"ש דא"ש דלא פתח נושאין ע"ד דאמרי' בברכות דלא נאמרה נון באשרי

כ' תוס' דלהכי לא תנן העבד משום דהוה צריך למתני ג"כ העברי ואין דרך הש"ס לדבר כן נ' לי כוונתם דדרך הש"ס למנקט לישנא דקרא וכוין דבקרא לא כ' העבד העברי שפיר ניחא ליה טפי למנקט בלא ה' ולמנקט לישנא דקרא

וכ' עוד דבאיש ואשה נקט תנא בה' אע"ג דלא קאי אקרא כוונתם דאיש ואשה לב' מלות אלו ב' פירושי' כל אשה קרוי אשה כי מאיש לקחה וגם א"א קרוי אשה וכן איש קרוים כל בנ"א כדכ' גם בני אדם גם בני איש וגם הזכר לבדו קרוי איש ואי משתעי תנא בא"א דוקא וכן בזכר דוקא נקט תנא האשה והאיש

הקשו עוד בתוס' אמאי לא תנא נושאין ותי' בתי' ב' תי' הש"ס בקידושין דלא נטעי ונימא דנישואין אתנם בע"כ וצ"ע אמאי מהדרי אתי' אחרינא כיון דהאי תי' איתא בהדיא בגמ' ונ' משום דמ' להו דא"נ נימא דברי חבר בן חיים. דנושאין היינו בע"כ מ"מ לא נימא דנשואין איתא בע"כ כ"א נימא דבע"כ קאי איום רביעי ומשו"ה לא ניחא להו בהאי תי': ק

ונ' דגם רש"י ס"ל לתרץ אקו' זו מ"מ נקט כה"ג דס"ד דאי' בע"כ, להכי כ' רש"י בתולה נישאת תק"ח היא ר"ל דל"ת משום דנקט תנא נישאת דלא לימא בע"כ א"כ ה"ה יום רביעי אינו בע"כ ולכך כתב דלא היא כ"א הך דיום רביעי מ"מ הוה בע"כ. וסיים רש"י כדמפ' טעמא כוונתו לד' הרמב"ן דלהכי נקט תנא בבתולה טעמ' ולא באלמנ' למימרא דבבתולא אפי' לעיכובא והיינו כדמפ' טעמא

ליום הרביעי כ' תוס' בפשיטות דיום הרביעי דוקא ולא ליל ה' נרא' דנפקא להו לתנא תנא יום ד' דומיא דיום ה' וביום ה' וודאי דוקא קאמר דהרי אמרי' בגמ' טעמא משום שיהא שמח ג' ימים וא"כ ע"כ ביום ה' דווקא

וכ' עוד רש"י שפעמים בשבת אבתולה קאי נ' לפרש דלכאורה י"לד אמאי הפסיק תנא בבבא דאלמנה בין בתולה לפעמי' בשבת ועוד שבה' בשבת הו"ל למימר והן אמת דלמ"ש הר"ן דעיקר תקנה הוה בין בא' ובין בה' אלא מאחר שהוכרחו לקבוע זמן קבעו בד' משום שקדו וכן באלמנה משום זילותא א"ש דהפסיק בבא דאלמנה וכן א"ש דנקט שפעמים בשבת אמנם לענינינו דאמרי' לקמן דעכשיו שבטלה תקנת עזרא אשה נשאת בכל יום פי' ולא אמרי' כדאמרי' בעלמא אע"ג דבטל טעמא תקנתא לא בטלה ואמנם לפום רהיטא כל יום ל"ד כ"א ביום ה' ע"כ לא דאין זמן ב"ד בע"ש אפילו בז"הז ומעתה תנא תרתי קתני חדא דבזמן שב"ד יושבין רק פעמים בשבת אין בתולה נשאת כ"א ביום ד' ואמנ' אם