ליקוטי חבר בן חיים י שלט

דברי חבר בבא קמא בן חיים בעזר שוכן רומה נתחיל לבאר מס' בבא קמא. א' ע"א תוס' ד"ה ולר"א ועוד נר' כוונתם ליישב הא דלא קאמר הש"ס בקיצור משום דא"כ כיון דתנא לא חשיב מבשל ונוטע הייתי אומר דצריכא להתרות משו' אופה וזרע דתנן לה"ק הש"ס דהויא במשכן למיכלל גם נוטע ומבשל

ע"ב תוס' ד"ה דאלו אב לכאורה כיון דחרב הוה אבי אבות וחמור מטמא מת ל"ש לומר כיוצא בהן

רש"י ד"ה הכא דבריו צריכין ביאור דאי לא משלם אתולדה מאי ל' תולדה דקרינן לה ונרא' כוונתו לד' הרי"ף וזה שהאריך אלא שבא להוסיף דלד' האומר ח"נ קנסא י"ל באב קנסא רחמנא אבל לא בתולדה

ואומר קרני ראם הא דלא מייתי מעיקרא מקרא זה שכ' בתורה דקרני ראם מצינו כאן נגיחה שאר קרנים לא ידעי' וע"ז מייתי מקרא דמלכים ואין להק' דלמא קרני ראם ג"כ תלושין מיירי דבתלושין מה לי ראם מה לי שור

ג' ע"א תוס' ד"ה דומי' דרגל דמידה הוא ר"ל דבהוק' אמרי' לחומרא מקשי'

תוס' ד"ה ושן בהמות אשלח בם ע' רש"א עיקר קו' על ל' תולדה דקרן שכ' תוס' דתולדה דרגל היא

הי מנייהו מפקת עי' חי' רשב"א וכיו"ב כ' הר"ן פ' ע"פ ופ"ק דמגיל' לענין ס' דרבנן דלא אמרי' ס' לקולא היכא דהחיוב וודאי כ"א בעי' שיקיים בוודאי המצוה

עיי"ש בע"פ גבי היסיבה ופ"ק דמגילה לענין ס' מוקף

מ"ש התו"ח דלד' רש"י יקשה מנ"ל דבקרן לא בעי' מכליא קרנא י"ל דמשן ורגל ילפי' וכ"ת למ"ד ס"נ קנסא מא"ל היינו לענין תם אבל מועד עכ"פ ילפי' ושוב ילפי' תם ממועד

ע"ב רש"י ד"ה בח"נ צרורות ע' רש"ל במ"ש ולי נרא' דרש"י בא לעורר במ"פ ר"פ ורבא ר"פ דפשיטא לי' דח"נ ממונא וא"כ עכ"פ הל"מ א"כ מאי מק' הש"ס לרבא למאי הל' היינו דהו"ל לרבא למיבעי אי ח"נ קנסא או ממונא א''וו בלא"ה שייך למבעי לענין עליי' משום דאיכא לאוקמי לפוטרו בר"הר אבל למסקנא כשם דלר"פ לא מוקמי' לי' לפוטרו גם לרבא לא מוקמי' לי' כ"א נ"מ דבצרורות פ"נ ממונא

גמ' אם תובעין בעי' נר' משום דבאדם החובל צריך לבקש ג"כ מחילה כדתנן פ' החובל שפיר שייך ל' בעי' כדפי' רש"י עי"ש

תוס' ד"ה לא ראי נראה כוונת תוס' ליישב קו' רש"י מדוע לא פריך גם אהנאה להיזיקה ולאו קושי' היא ולזה כ' דמ"מ הוה פושע משא"כ בכוונתו להזיק הו"ל מ"מ ק' דאכתי פושע היא

ד' ס"א תוס' ד"ה מידי דהוה אעבד י"ל דמאשה לא ק' דמהי"ת יהא הבעל חייב לשלם וכי ממוני' היא משא"כ בעבד דהוה ממוני'

תוס' ד"ה לא אע"ג בסו"הד ורב אשי ע' רש"א ולי נ' דרב אשי הכי אפ' למתני' שמא יקניטנו רבו וילך וא"כ אין שמירתו על רבו ואח"כ ידליק גדישו של חבירו ואי אמרת כיון דממונ' היא חייב לשלם יחייב את רבו מאה מנה בכל יום

ויל"ד היכי מצי ליילף קרן משן ושן מקרן הא שן מועד מתחלתו וקרן אינו מיעד מתחלתו ונ' דשן הוה ילפי' משור המועד משום דחזי' שן הוה מועד מתחלתו מאכול את הראוי לה וקרן ק' לן לא לכתוב קרא אלא