לחם שמים על משנה יומא ו:ח

דורכיות. פירש הרע"ב אבנים גדולות וכ"פ הר"מ מצבות. ורש"י כתב דורכיות בני אדם עומדים כו' וכתב בתי"ט ונראה בעיני לגרוס דרביות בבי"ת ויהיה מלשון דרבנאי עכ"ל:

וכמה דבר תימה הוא זה לשנות הגירסא. ולפרש פירוש רחוק וזר מאד שאין לו ענין לגמרי ובלי שמירת המשקל כלל. אין ראוי להאריך בביטולו. וכל זה מבלי שום צורך ודוחק. כי קרוב הוא ופשוט אצלי לפרשו. ע"פ הגירסא שלפנינו. מלשון דריכה על דעת כל המפרשים הנז'. וזה לפי שהיו עושין גבשושיות ותלוליות גבוהות. והעומדים עליהם דורכין על במותי אותן התלוליות. ונקראו דורכיות ע"ד מ"ש הר"מ הדרוכות במ"ד פ"ג דתרומות. ולשון דריכה נופל בטוב על העומד במקומות הגבוהים. והרבה בכתוב דורך על במותי ארץ. ועל במותימו תדרוך וזולתם. או הוא מלשון דרך נתיבה. (ולא נמנט משיתוף הוראה הקודמת) לפי שהיו מעמידין אותן על אם הדרך הפונה מירושלים להר:

משנה לחם בלח"ש התלוליות (ונקראו דורכיות. ע"ד מ"ש הר"מ הדרוכות. במ"ד פרק ג' דתרומות).

משנה לחם שם ס"פ להר. ומצאתי חבר ללשון זה. בילקוט פ' ויהי בשלח. עה"פ ויוגד למלך מצרים.

משנה לחם בית חדודו צריך לומר שהוא התחלת המדבר. ומשהגיע לשם. נעשית מצותו. אע"פ שהצוק רחוק שנים עשר מיל.