לחם שמים על משנה יומא ב:ד

חדשים לקטרת. עמ"ש בתי"ט ובס' בה"ז מ"ד פ"ד דמנחות:

ודע דמתני' אתיא כר' יהודה דלית ליה פייס למחתה. אלא הזוכה בקטורת אומר לזה שעמו זכה במחתה. דאל"ה נפישי להו פייסות. דהא תנן דלא כראב"י כבגמרא. ואנן ד' פייסות תנן ותו לא:

ובזה מתורץ מה שהקשו התוספות לעיל בגמ' (דף כ"ה:) דדייקינן מדר"י דלא לכל עבודה ועבודה הן מפיסין. כתבו ז"ל תימה לייתי מת"ק איפכא. והשתא לק"מ דבעיא דילן ודאי אליבא דתנא דמתני' היא. דעל כרחך לא סבירא ליה כת"ק דר"י. דא"כ נפישי להו פייסות וכדאמרן:

ושינויא דהתו' התם דלא פליגי רבנן עליה דר"י. אלא דלאו בדידיה תליא. ומ"מ מודו דלא בעינן למחתה פייס בפ"ע. אלא סבירא להו דזוכה במחתה מכח פייס השלישי שבבוקר (ואם כן תוקמה למתני' דהכא אפי' כרבנן) הוא דוחק. דאם כן אמאי קאמר תלמודא הכא ראב"י לית ניה דר"י הא אפי' כת"ק דר"י נמי לא ס"ל. דא"כ בצרי להו פייסות ודוק. אלא מיחוורתא כדאוקימנא: