לחם שמים על משנה תרומות א:ט
Lechem Shamayim on Mishnayos Terumos 1:9 (Lechem Shamayim on Mishnah Terumot 1:9) · לחם שמים על משנה תרומות · free full Hebrew text
Open in the reader →ויין על ענבים. ז"ל התי"ט. והרע"ב כתב יין על צמוקים. נראה דלאו דווקא אלא כלומר על העומדים ליעשות צמוקי'. דאלת"ה תקשה סיפא יין על ענבים וכו' והא היינו רישא עכ"ל. ולא ירדתי לסוף כוונתו בזה והא פשיטא לי דא"א לומר על צמוקים ממש. דהו"ל ודאי מן החדש על הישן וק"ל. הא ודאי הרע"ב לישנא בצירא נקט:
ומ"ש דאלת"ה תקשי סיפא דהיינו רישא. לא ידענא מאי קאמר. דאי נמי רישא וסיפא בחד גוונא מיירי. מי לא מיבעי לאשמועינן נמלך. דאע"ג דסיפא נמי מיירי בענבי' לעשותן צמוקים. (כמו שהוא האמת)משום נמלך אצטריכא ליה:
וגם תימה לפי דרכו ז"ל שהבין דסיפא לא דמיא לרישא. וצ"ל לדידיה דסיפא אשמעינן בצמוקי' ממש נמי. א"כ הו"ל למתני ויין על צמוקי' וענבים על צמוקים. ותו אטו צמוקים בני דריכה נינהו. אבל פשוט מאד דסיפא דומיא דרישא. דענבים לאכילה היינו לעשותן צמוקים דרישא. והשתא קמ"ל רבותא דנמלך כנ"ל ופשוט:
כתב הרע"ב וכשהוא תורם מן השמן על זיתים הנכבשים תורם לפי השמן הראוי שיצא מן הזיתים. פסק כר' נגד אביו [תוספתא תרומות פ' ג' הל' י"ד]. והפסקנים נחלקו בכיוצא בזה במקום שר' חולק עם רשב"ג. שיש פוסקין כר' ויש כרשב"ג. והרמב"ם בחבור השמיט זה. גם צ"ל מאי בינייהו ולא נתברר לי עדיין מי המיקל יותר:
ודע דדווקא משמן על זתים לאכילה תורמין. אבל איפכא לא. דאע"ג דתרווייהו הו"ל נגמרה מלאכתן. מ"מ זתים הנכבשין גריעי. ואין תורמין אלא מן היפה. ותנן נמי באידך פרקין [פ' ב' משנה ו'] ולא מזיתי כבש על זיתי שמן. וכ"ש מזיתי כבש על שמן דלא. דהא שמן עדיף מזיתים. שהרי אין תורמין זיתים על השמן. אפי' זיתים העומדות לשמן:
אבל אין לומר דהתם דווקא על זיתי שמן לא יתרום. משום דלא נגמרה מלאכתן. אבל על השמן שנגמרה מלאכתו אפי' לכתחלה נמי. כי היכי דשרי הכא משמן על הזיתים:
דהא תנן התם תורמין זיתי שמן על זיתי כבש. הא על כרחך צ"ל דחשיבי גמר מלאכתן. דאל"ה לכתחלה מי שרי:
ומכל מקום צ"ע הנהו זיתי שמן היכי דמי. ומ"ט שרו הא תנן לעיל [משנה ד'] דאין תורמין מן הזיתים על השמן ואפי' דיעבד אין תרומתן תרומה. אע"ג דהשמן נגמרה מלאכתו. אסור מפני גזל כהן. ואפי' דיעבד לא. עשה ולא כלום. והתם שרי אפי' לכתחלה. והא קמפסיד כהן:
וי"ל דמיירי ודאי בזיתי שמן העומדות לאכילה. ולא לעשות מהן שמן. דהו"ל גמר מלאכתן ותורמין מזה על זה. אלא שזיתי השמן טובים לאכילה מזיתי כבש. לפיכך לכתחלה לא יתרום אלא מן היפה כדאיירי התם: