לחם שמים על משנה טהרות ג:ג

יותר מכביצה טמא כו' דאע"ג דאין משקה הנבלע באוהל מקבל טומאה כו'. רע"ב.

היינו משום דכל זמן שהמשקה בלוע. אין עליו דין משקה. דמשקה הבא לאוכל. כאוכל דמי.

שכיון שיצאה טפה הראשונה נטמאת שהמשקין מיטמאין ומטמאין בכל שהו.

זב שחלב כו'. עיין לר"מ עד. ושוין בזה האוכל. והמשקין כו'. ר"ל בענין המשא וההסט. שוין. אבל לא בענין השיעור. כי לאוכלין לעולם יש להן שיעור.