לחם שמים על משנה סוטה ז:ה

בשבעים לשון. מ"ש תי"ט בשם רה"ג לא שמיע לי כלומר לא ס"ל. כי מה לנו עם אומדנות הרוכבות על כנפי רוח. שתכליתן אינו אלא למעט בעוצם הנס. והלא אף לפ"ד אין הדבר נמנע מהיות נס נפלא. ומה לי נס גדול. או קטן ממנו. היפלא מה' דבר. ולא יבצר ממנו מאומה. לכן טרחא בכדי היא ודאי להתחכם בכאלה לבטלה בלי הכרח כל מאומה.

שנא' באר היטב בחשבון מרובע ה'. ה"י הי"ט היט"ב עולה שבעים. ובתי"ט סרסו ברבועו. ולכך הוצרך להגיה בשם רבו. לצרף עוד פעם התיבה עצמה. ושבוש הוא. כי התיבה כתובה היטב. ביו"ד אחר הה"א בכל מקום. ששרשה יטב.