לחם שמים על משנה שבת י:ו
Lechem Shamayim on Mishnayos Shabbos 10:6 (Lechem Shamayim on Mishnah Shabbat 10:6) · לחם שמים על משנה שבת · free full Hebrew text
Open in the reader →וחכמים אוסרים משום שבות. מ"ש כאן בתי"ט על הרע"ב והר"מ ז"ל שכתבו הנוטל שער ראש חברו אפילו ביד חייב שהוא בהפך מדברי הגמרא:
אינו מוכרח כל כך דבגמ' לא איתא להא דאר"א מחלוקת לעצמו אבל לחברו ד"ה פטור. אלא אצפרניו לחוד. ואי משום דתני נמי שערו ליכא למידק דבחדא מחיתא מחתינהו. דילמא איידי דתני צפרניו תני נמי שערו בדידיה. אי נמי דשערו נמי דווקא ואיפכא. דבשערו הוא דפליגי. אבל בשער חברו לד"ה חייב. כדמפרשי אינהו ז"ל:
ובודאי לאו מהא דאר"א מפקו להך מילתא. דא"כ הוה להו לפרושי הכי בצפרניו דקדים. אלא משום דס"ל דווקא בעצמו הו"ל כלאחר יד. משא"כ בשל חברו. אורחיה הוא. אפי' ביד בשער. ולא דמי לצפרניו. דודאי אין דרך ליטלן לחברו ביד. ולכאורה היה נ"ל שהכריחם סוגיא דבכורות (דכ"ה) דמשמע דתולש חייב משום עוקר דבר מגדולו. לא משום גוזז וא"כ מה לי ביד. מה לי בכלי. אלא דווקא שערו דהו"ל כלאחר יד. משא"כ בחברו. וזה היה נכון ודוק. אבל א"א לומר כן בהרמב"ם עמ"ש בס"ד מי"א פ"ד דפאה: