לחם שמים על משנה פסחים ה:י

אימוריו. כתב בתי"ט בשם הר"מ ז"ל שנקראין החלבים אימורין שאלו הן הדברים האמורים בתורה להקטירן עכ"ל:

ואין טעם בזה שא"כ גם הבשר והדם יקראו אימורים. שהן האמורים בתורה להאכל ולהזרק. וגם היו"ד הנמצאת אחר האלף מורה שאינו לשון אמירת דברים וכן קוראנן האל"ף בציר"י אימורים. לכן נ"ל שהוא מענין אחר. ונקראו כך לפי שהן העילוי והחשיבות מן הקרבן. כדרך כל חלב לה'. ולשון שבח הוא כמו את ה' האמרת היום יתאמרו וזולתן:

ישבה לה בהר הבית. עמ"ש בס"ד בחי' בביאור מאמר דבני בתירה בגמרא דר"פ דלקמן. ובפ"ב דמדות:

משנה לחם בלח"ש. ולהזרק (ובאמת מצינו פ"א בבתרא דסוכה מ"ז. שהכל נקרא אימורים. וכמו שפרשו שם בגמרא. במה שאסור ברגלים. שכולל כל עבודת הקרבנות (וכמדומה שמשם יצא לו להר"מ ז"ל פירושו בכאן. וגם זו מן התימה וקשה מהראשונה. כי אין ענינו כאן. וכן בשאר מקומות שנזכר זה הלשון. כענינו שם) ומפני ההכרח הוצרך הלשון שם להתפרש שלא כמשמעו בכל מקום) וגם כו'.

משנה לחם שם סד"ה ישבה. דמדות. ובקונטרס בנין בית הבחירה פרק ה'.