לחם שמים על משנה עוקצים א:ג

כל שהוא דוגמתו ר"פ עושין (פסולין) [פסין].

ומלעין זקן כו' כמו והלחיים דמתורגם דלועא כו'.

לפי"ז אין המ"ם שרשית. גם שמושית איננה. כי אין לה ענין מובן. וכן נראה ממה שאמרו מלאי בין המלאין שם הרבוי. הרי שאינה משמשת. אבל שרשית היא. ויראה שהוא שם נגזר מלשון הכתוב. ציץ יצא וימל. שכן הוא גם דבר הנמלל ואומלל. גם יתכן לשון מלאי באל"ף. אלא שסובל החלוף בעי"ן. כמנהג אותיות הגרון. ונו"ן מלעין נ"ל שהיא הוספת המעתיקים בשגגה. אלא היחיד הוא מלעי. או מלאין כגרסת הגמרא. מ"מ אין למחקה שמא כאן במשנה. לשון רבים היא. לכן תשאר בחזקתה.