לחם שמים על משנה נגעים ד:א

שהפשיון בכ"ש אבל שער לבן אינו מטמא פחות משתי שערות. ועתי"ט שכתב ורבינו בג"א פירש שהמורה על אחד כולו בפתח. לא אדע מנין לו זה. והיכן מצא שער כולו פתוח. כ"א ושער הרגלים (ישעיה ז' מ"א. ולא נשתנה בסמיכות. כמו תער הגלבים) והנה הוא מורה על ריבוי שערות בודאי. הרי שאינו כמו שחשב בג"א. כ"ע תי"ט אחר שהביא פירוש מהר"ם. וז"ל. ומדתנן במ"ב פ"ג דנדה המפלת כמין שערה נראה כדבמ"א. משמע דלפלוגי אדמהר"ם קאמר לה. ולא כיון את שמועתו. שהרי אף דברי מהר"ם בקנה בינה אחד עולים עם דעת במ"א. דמדכתיב ושערה בלא מפיק לה. דלאורויי אפילו שערה לא הפך. משמע.

אבל אין נראה לי. שיהא שערה דלא הפך. כמו השערה הפתוח. שהוא משקל אחר. ולא הפך יוכיח. שהוא כמו שער הצרוי. עם שימצא לפעמים פעל זכר. עם שם נקבי.