לחם שמים על משנה נגעים א:ו

לא היה בו שער לבן ונולד לו זה לשון תי"ט. אע"ג דא"נ פטרו בשבת. כשנולד לו לאחר השבת היה מחליטו כדתנן להחליט אחר הפטור (לא הבינותי זאת. מה ענין לאחר הפטור דהתם. דבלאחר הפטור דהסגר קמיירי. לדהכא דבנראה בתחלה איירי) מ"מ היה טהור. אם העריב שמשו כו' (גם דברים הללו יש בהם משום מחוסרי אמנה ונעדרי הבנה לגמרי. לא יכולתי להלמם) ולעיל ביש להקל פיר"ב שאם היה צריך להביא קרבן משום כו'.

לא ידענא מאי בעי הכא. סוף דבר כל מ"ש בדבור הלזה כולו מקשה. ערבב עלינו ענינים שונים. שאינם עולים בקנה בינה אחד.

וכך היה צריך לומר. שאם היה רואהו בשבת. היה מסגירו. ואם היה נולד לו למחר אחר השבת שער לבן. לא היה זקוק לו עד סוף ימי ההסגר. ושמא בתוך כך ילך לו. ואינו נזקק לקרבן. משא"כ עכשיו שמחליטו.

נסמך השחין בשבת. ובאחד בשבת הלך לו.