לחם שמים על משנה נדרים ט

פותחין בנולד. טעמא דר"א עתי"ט משמא דגמרא. ולכאורה משמע דאתיא כר"מ דמתניתין לקמן בסמוך. וא"כ על כרחך הגרסא ואין חכמים מודים עיקר. וצ"ע בגמרא.

ומ"ש תי"ט בשם הב"י. דלא חשבינן מיתה דאידך בחיי זה. שכיחא. צ"ע דא"כ בעוני נמי נימא הכי. ומאי עדיפותא דהא מהא בהך גוונא.

ראתה פועל מדומה. שאול מן הפועל לנפעל כדרך לשון חכמים. שתוי חלוץ ארוס וכיוצא (ע"ל מ"ג פ"י בתי"ט) על שם הסבה שגרמה הפעולה. ואפשר ג"כ שהוא פועל עומד. נגזר מן הראויות לתת לה. כלומר במה ראויה זו לכך. וראתה. כמו נראתה. על דרך לקתה. צמתה ידו. וזולתן.