לחם שמים על משנה נדרים ב:ד

ופירושן להקל עתי"ט בשם הרא"ש ב

פסקיו שדחה פירוש עצמו. משום דק"ל פשיטא ומאי קולא כו' ככל היוצא מפיו יעשה. ע"כ. אין בזה מה שיקשה עלינו. כי הכ' לא בא אלא לחייבו לקיים אסורו. לא התרו. היכא דפירושו להקל. לא מהמנינן ליה. לסתור הנראה מכוונתו להפך. שהרי להתר לא היה צריך לדור ולומר כלום. א"כ רבותא היא שהולכין אחר פירושו להקל.

אם של ע"א ע"ל התו'. דאין רגילות לקרות בשר מליח של חולין. וזה היה בימיהם משום דבישרא מליחא לא מעלי. מיהו האידנא דרגילי ביה טובא. ודאי הולכין אחר פירושן. אם אמר שנתכוין לכך נאמן. משא"כ בימיהם. אפילו אמר. לא מהימן. לפרש כוונתו מה שאינו נקרא כך כלל.

אם כמעשר בהמה אסור דהוי דבר הנדור. ואין מ"ב אוסר הדיר. לאפוקי תרומה אע"ג דבעיא נמי קריאת שם. מקמי הכי נמי אסורה. כמש"ל מ"א. בתי"ט בשם הרא"ש.