לחם שמים על משנה נדרים א:ג

לחולין הלמ"ד נקודה פתח לרע"ב.

ואי לאו דמסתפינא אמינא. שזה בא משבוש קריאת הספרדים. שאינם מבדילים בין הברת קמץ. להברת פתח. אכן לפי דרך הדקדוק. אין ענין לנקודת פת"ח הלמ"ד. להורות על מלת לא. אלא באומר לחולין בקמ"ץ הלמ"ד המשמשת איירי תנא דידן. כי אז ודאי יש בכחה מלת לא קמוצה. שהוראתה בארמית (שהיא שפת יושבי א"י בזמן התנאים. כמו שיש עדים נאמנים על זה במשנתנו ביחוד ובכ"מ) בהיותם קרובים בהברה. אבל האומר הלמ"ד בפת"ח. ודאי אינו נאסר לבקיאי הלשון. אלא לנלעג המדבר בלעגי שפה.

כהיכל לרע"ב כקרבנות שבהיכל. ר"ל פר ושעיר דיה"כ. ופרים ושעירים הנשרפים. שדמן טעון הזיה על הפרכת ומזבח הזהב.

כירושלם כקרבנות שבירושלם. הם שלמים בכור ומעשר ופסח. שנאכלים בכל העיר.