לחם שמים על משנה נזיר ד

מכת מרדות כתב הר"ן ולמה קורין אותה מכת מרדות. מפני שמרד בד"ת. ובד"ס ע"כ. סבור היה שהמלה על משקל מלכות בשלמים. ואינו אלא מנחי למ"ד. כמו טובה מרדות בלבו של אדם. לשון מוסר ורדיה. (ואולי יש לו חבר גם במקרא. בן נעות המרדות) וכמוהו במשקלו (ובענינו) מלקות בלשון חז"ל שהמ"ם בשניהם אינה שרשית. ויש להם דומה במקרא. בחסרי פ"א ונחי למ"ד. אנשי מצותך.

אינו יכול להפר ויקרבו שלש הבהמות כהלכתן.

אף בתגלחת הטהרה יפר דגלוח באשה ניוול הוא כו' שהרי שער באשה ערוה. אע"פ שהוא אחד מעשר קללות שנתקללה חוה. וצ"ע מאי דעתיה דרבי בקרבנות.

ולענין פאה נכרית. עמ"ש בס"ד בשי"ע (סי"ז) א"ח (ע"ה).

האיש מדיר בנו עמ"ש בס"ד בלח"ש פ"ק דשקלים.

ואין האשה מדרת בנה עספ"ז דמכלתין. ומ"ש שילהי מכלתין.