לחם שמים על משנה מגילה ב:ו

כל הלילה כשר לקצירת העומר. עמ"ש בס"ד בתשו':

זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום. לאתויי סידור שני בזיכין גמרא ונראה לו דשייר נמי משיחה שבעה וריבוי דחינוך כ"ג. שאינן כשרין אלא ביום. כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' כלי המקדש:

דבר שמצותו בלילה. לאתויי אכילת פסחים. ושייר נמי קריאת מגילה וק"ש דלילה כך נ"ל:

משנה לחם שם ס"פ בתשו'. והוא הדין לספירת העומר. דכשרה כל הלילה. עא"ח (סתפ"ח).

משנה לחם שם ס"פ המקדש. וא"כ . תו דבר שמצותו ביום. נסוך המים בחג. אבל אינו כשר כל היום. שאין מנסכין המים. אלא בתמיד של שחר. גם מעשי פרה אינן אלא ביום. ובכלל הקרבנות היא. דחטאת קרייה רחמנא.

משנה לחם שם ס"פ נ"ל. נ"ב אע"ג דאיכא למימר דשיירינהו משום דבק"ש פליגי בה. ובפלוגתא לא קמיירי. ומגלה דלילה. משמע לקצת רבוותא דאין עיקר מצותה אלא ביום. כמ"ש התו' וכן נראה ג"כ מממשנתנו. דנקטה ביום. ודלילה שבקה. אפ"ה שפיר אתו בזה הכלל. כיון דרבנן נמי כר"ג ס"ל בק"ש מדאורייתא. ומגלה נמי מיהת רבנן רמו חיובא אף בלילה. וניחא בהכי. דלא תיקשי מאי שייר דהאי שייר. תדע דאל"ה. אכילת פסחים נמי לאו שיורא הוא. דמדרבנן ודאי אין הפסח נאכל אלא עד חצות לכ"ע. כמ"ש ריש ברכות. ואפשר לומר. משום דשייר נמי ספירת העומר. כמש"ל. ואיברא הפוסקים מיפלג פליגי בה נמי. ותו שייר מצות ראיית פנים בעזרה. עמ"ש ריש חגיגה ס"ד.

משנה לחם ואיכא תו דבר שמצותו בלילה. נסכים. וכן מלוי המים דנסוך בחג. ומלוי וקדוש מי חטאת. וכשרים כל הלילה.