לחם שמים על משנה מכשירין ו:ד

שבעה משקין בד"ה הם בסוד ז"ס הבנין. שהם פירות האילן העליון. ומתחיל בגוף אילן עץ החיים (מילוי יה"ו עולה ט"ל. י"פ עולה שמים. היינו טל שמים) והולך לימין ולשמאל. ומסיים בנו"ק בדיוק נפלא. המ"י.

משקין הן כל עוד שהן לחין וזבין. לאפוקי הקרושים. יצאו מתורת משקין. ונעשו אוכלין.

המים אפילו הרעים לשתיה. כחמי טבריא ושאר מים מרים מלוחים וחמוצים.

והשמן פשוט דהיינו נמי דווקא שאין לו שם לווי. לאפוקי שמן שומשומין שמן אגוזים וצנונות ודומיהם.

ודבש שנאמר ויניקהו דבש. והא דכתיב אכלתי יערי עם דבשי. מתוקם בדבש תמרים. ותו כיון דאשכחן דהוי משקה. אע"ג דזימנין כתיב ביה לשון אכילה. לית לן בה. משום דשתיה בכלל אכילה. ועוד דבש ודאי זימנין הוי אוכל..

ודבש דבורים. שא"ל שם לווי. כתי"ט וקשה הא דבש סתמא דבקר' דתמרים הוא. ר"ל משום דמוקמינן לקרא דדבש. דכתיב גבי שבעת המינין בדבש תמרים. ולק"מ התם דבר הלמד מענינו הוא. דכתיב ארץ זית שמן ודבש. יגיד עליו רעו. דבגדולי קרקע הוא. וכעניניה דכוליה קרא. דכולהו שבעת מינין גדולי קרקע נינהו. לאפוקי דבש דבורים. דלאו גדולי קרקע.

איברא בעלמא. היכא דכתיב דבש סתמא של דבורים הוא. כגון הלך דבש. ודכוותיה זבת חלב ודבש. אפשר נמי הכי הוא. אע"פ שפרשוהו ג"כ בשל תמרים.

ודבש דבורים לענין מ"ש תי"ט. שאפילו קרוש. עמו"ק א"ח (סקנ"ח).