לחם שמים על משנה מכשירין א:א

כל משקה כו'. משקין דהכשר. לא בעו שיעור. אלא מכשירין כל שהן. וכן מקבלין טומאה בכל שהן כמש"ל פ"ו מ"ג. ונ"ל טופח ע"מ להטפיח מיהת בעו. דבציר מהכי. לא חשיב משקה בכל דוכתא.

כללא דהכשר. מים מחוברים אינם מכשירים. ותלושים ברצון. מכשירים לרצון. בין בתחלה. בין בסוף. ואם נתלשו שלא ברצון. אינם מכשירים. ולא מקבלים טומאה עד שיתחשבו. זולת אינם נחשבים משקה בשום ענין. לא לטומאה ולא להכשר אוכלין. משהוכשרו האוכלין רגע אחד. אפילו אח"כ מיד נגבו המים מעליהם. והרי הם יבשים. מקבלים טומאה. והלחים מן המשקין הבלתי מכשירין. אפילו משקה טופח עליהם. ונגע בהם הטמא. לא נטמאו. לא המשקין. ולא האוכלין.

בכי יותן אם נפלו על האוכל בתלוש. כדאמרינן בת"כ שאם אתה אומר מחוברין טמאין. כו'. אין לך מחוברין שאין שרצים מצוים אצלם. צ"ע דהא אינן מטמאין במותם. ולא שכיחי דנגעי אלא בחייהם. וצ"ל דאי אפשר ליזהר בהן.