לחם שמים על משנה מעשר שני ב:ד

ושפין. פירש הרע"ב על הבשר. לא ידעתי מאין לקח זה. דלהר"מ והר"ש אינו אלא לשון כתישה. שכותשין אותן להסיר קליפתן:

ועל כרחך צ"ל כן דאי כדברי הרע"ב מה טעם החליפו ב"ש שיטתן. דהכא ס"ל איפכא ממאי דס"ל בתלתן. ולאו טעמא בעי. מכדי הא חפיפה והא חפיפה. מאי שנא התם דשרו והכא אסרי. אלא לאו משום דשפין מילתא אחריתי היא. שהוא הכשרן ותיקונן לאכילה והכי נמי מוכח לישנא דשפין. ואמאי לא נקט הכא נמי חפין כלישנא דלעיל:

משנה לחם כרשיני כו' ע"פ רע"ב שאינם מאכל אדם אלא מדוחק צ"ע. ע"ל רפ"ט דתרומות.

משנה לחם שם וכבוד הרב כו' מונח. נ"ב (שאפילו דברי עצמו ז"ל הוא סותר מניה וביה וק"ל).