לחם שמים על משנה כלים כז

א"ל אחוריים עיין לר"ש בתי"ט כגון חקק בית מושבה כצ"ל.

וכתי"ט וכה"ג בר"פ אחרון הטבלא ואסקוטלא.

ההיא בדזכוכית תנן. ול"ד לדהכא דבכ"ח עסקינן. שם בלתי"ט שכלל כזה כבר נשנה בפ"ב (צ"ל) כו' שהר"ב פירש. צ"ל שהר"ש פירש כו'. ועמ"ש שם בס"ד.

הבגד משום שלשה על שלשה למדרס היינו למשכב. אבל למושב בטפח סגי.

וכולהו הני ארבעה בגד שק עור מפץ. שוו בהא. דשעורן בטפח לישיבה. הכי מפרש במעילה. והיינו נמי דתנן בבבא דלקמן. במקצת מכולן טפח כו'.

טהור מן המדרס. הר"מ. עמש"ל מ"ב.

והשתא הא דתנן טהור. היינו מן המשכב. אבל אם יחדו למושב. אפילו בטפח נחתא ליה טומאת מדרס. ול"ש בגד. ל"ש אינך. דחזו לישיבה.

וביחוד דווקא. אבל בלא יחוד. בעינן מדי דחזי למשכב. לכל חד כשעורו השנוי כאן. דבבציר לא חזי למשכב. ומצטרף החמור לקל לכשעור. אבל לא קל לחמור. עד שייחדנו ויעשנו טלאי לישיבה.

רש"א כולן טהורין נראה דמודה ר"ש בנמצאים באשפה שטמאין. מאחר שצריך להכריז עליהן. לא נחלק אלא במשליך מדעת. דהוי הפקר.