לחם שמים על משנה כלים כו

צרור שעה טהור קשיא דיוקא דרישא אדסיפא. ונ"ל דה"ק. אפילו של ערביים שאינו עשוי להתירו מהר. מ"מ כיון שלפעמים מתירים אותו. הוה ליה כצרור שעה. ואינו טמא עד שיהא צרור עולם. דבטיל ליה לגמרי.

תי"ט ד"ה עור החמור כו'. הדבר אשר (יעמיסו) על החמור. כך צ"ל.

למשקולת טמא דמשקונת אינה כלי.

נמצא חפוי זה אינו חפוי כלי. אלא הוא עצמו כלי קבול הוא. לפיכך טמא.

חסרון מלאכה שעדיין חסר מעשה ואח"כ תתקיים. לר"ש והיה נראה שצ"ל תתקיים המחשבה. לתי"ט. ואינו נ"ל. אלא הנכון כמו שהוא לפנינו גם בלרע"ב. ור"ל שאחר שישתלם המעשה. תתקיים המלאכה. ולשון הגהתו של תי"ט אינו מובן לי.