לחם שמים על משנה כלים כ:ד

אע"פ שקבעה בכותל טמאה כו' לשון רע"ב. ולא אמרינן כל המחובר לקרקע. כקרקע. אלא כשהיה מחובר לקרקע מתחלתו כו'.

זה למדנו מן התורה. תנור וכיריים טמאים.

ומנה מה תנור עשוי לטלטלו ולטלו ממקום חבורו. לעת הצורך לקחתו במקום אחר. כי ההיא דתנן התם צאו והכניסו תנורי פסחים בשביל שלא ימוקו. אבל חברו חבור קבוע לעולם בבנין גמור. אע"ג דהוי תלוש ולבסוף חברו. כה"ג קיי"ל דהוי כקרקע (אע"ג דפליגי ביה. ורשב"א בתשובה אשתמיטיה) כדתנן במשנה דלעיל. ועיין פרק ו' דמקואות.