לחם שמים על משנה כלים יז:יב

כגריס הקלקי עיין שי"ע (ר"ב) ומו"ק (ס"מ).

ככותבת הגסה עמ"ש בחי"ג יומא (מט"ב).

כמוה וכגרעינתה שצריך למעך חללה (כצ"ל).

כלומר לפי שיש אויר גדול בין בשרה וגופה לגרעינתה. שאינה דבוקה בפריה. ואם היינו משערין בכולה. כמות שהיא גדלה הכותבת באילן אז היה קולא גדולה אלא צריך לשער בה ובגרעינתה בלבד. בלי אויר המפסיק ביניהם. אלא צריך למעך חללה. שאינו בכללה.

כפונדיון עתי"ט דטרח להוכיח שעורו ממשקל האיסר. ושבוש הוא מה ענין משקל. לכמות האורך והרוחב. וכ"כ הוא עצמו שם. דטעותא הוא בידיה דרע"ב.

האיטלקי עמ"ש בס"ד רפ"ח דסנהדרין.

הנכון בעיני. שאיטלקי הוא שם יחס מקום בא"י או הקרוב וסמוך לה. ועמ"ש בפ"ב סו"מ.

וכסלע הנירונית סתם סלע. ידענו שעורו. שאם ימתח חוט המקיפו. יעמוד על טפח אורך. שהוא ארבע אצבעות בגודל.