לחם שמים על משנה כלים טז:ח

הסיף הוא כסייף כו' אבל מפני שלא ראיתי כן כו' לתי"ט. ואנכי לא ידעתי מה חרדת המפרש. אשר חרד עלינו הרב תי"ט בזה. כי באמת אין המלה צריכה אלא ליו"ד אחת. אך יד סופרי המשניות והתלמוד ומעתיקיהם עשתה זאת. המה נהגו להוסיף לה יו"ד. להיטיב נר הקריאה. לידע שהיו"ד נעה כדרך שעשו בתיבות דיין חייב. ודומיהם רבים. שאין דינם אלא ביו"ד אחת. והטילו בהנה שני יודי"ן. מטעם זה.

וסקורטיא עתי"ט בשם כ"ן. שהוציא מלה זו לענין רחוק וזר מאד. אשר לא כן. והאריך בזה. והנה הכל הבל ורעות רוח. אבל האמת הוא מה שפירש בו הר"מ לעיל מ"ד. יגיד עליו רעו טבלא. שהוא כמו כן שולחן לאכול עליו (כמ"ש ריש ביצה) וסקורטיא זוהי תכא (שולחן קטן של עור) דרגילי ביה רבנן דתלמודין. ולה ודאי עושים תיק להצניעה בו. שלא תתלכלך. ול"ק מ"ש כ"ן.

האהלה עמ"ש בס"ד מ"ד פ"ו דשבת.