לחם שמים על משנה כלים א:ב

ומ"ח ע"פ הר"מ. ודע שאמר יתברך וכבס בגדיו וטהר בערב. כצ"ל. שם אולם כאשר פרש ממטמאיו שיהיה ראשון כו' וכאשר הועתק מן הנבלה ונגע בכלים והוא מועתק ממנה שיטמאו אלו הכלים כו'. לשון זה משובש. כי אין כלים מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה (כמש"ל) כמדומה כאן חשב שהנושא נבלה נעשה אב הטומאה. ונשתבש המחבר (או המעתיק שלא הבין לשונו) כי היא סתירה מבוארת מניה וביה.

שם הנה יתבאר לך מזה שהנבלה מן העתקתם נטמא גופו. גם לשון זה נעדר הבנה. מוטעה בלי ספק. ור"ל שהנבלה ממשאה נטמא כו'.

וחשוכי בגדים ע"ל הר"ש. ובשלמא עצם כשעורה כו'. ר"ל עצם דמת. דלא קחשיב תנא.

עתיו"ט ז"ל. עוד יראה לי דאיכא למדרש מפשטיה דקרא והנוגע במי הנדה יכבס כו'.

כלפי לייא. הא קמהדר אדלא בעי כבוס. ונסיב קרא דבעי כבוס. וקרא דאייתי נמי לא כתיב ביה כבוס. אלא יטמא. ונכשל בתי"ט כדרך שנכשל רע"ב בכאן.