לחם שמים על משנה דמאי ה:א

עמ"ש פ"ק מ"ג בס"ד:

הרי זה בצד זה. ז"ל בתי"ט ולא ידעתי למה אומר כאן בצד זה ולא בצפונו או בדרומו כדלק' עכ"ל. נראה שכסבור היה דבצפונו ודרומו של ככר איירי לקמן דמשו"ה קשיא ליה ז"ל. כאן בא' ממאה של תרומת מעשר ג"כ יקבע מקום בא' מרוחות הככר שהוא מקום ידוע. אכן אם יש לייחס רוח ידוע לככר וכל דבר המיטלטל אנכי לא ידעתי. כי הוא מסיבות מתהפך מרוח אל רוח. ואיך נוכל לסמן הרוח לדבר שאינו קבוע והוא מתגלגל ורוח עברה בו לא נודע מקומו איה:

ועל דעתי פשוט הוא שפי' בצפונו ובדרומו של אותו מקום והצד שכבר נסמן לאחד ממאה של תרומת מעשר. שכינוי צפונו ודרומו שב אל מקום א' ממאה המסומן. וכך הוא עושה מתחלה קובע מקום לא' ממאה. ע"י סימן או רושם. באיזה צד שיהיה. ולא שייך לומר לצפון ולדרום כי אין לכוין בו הרוחות. אלא אומר הרי זה מראה באצבעו על אותו צד ומקום שקבע לו ע"י היכר איזה רושם או סימן ידוע בו. ואח"כ אומר מעשר שני בצפונו של זה הצד הקבוע לת"מ והמסומן כבר. בהגבלת שטח מיוחד בו מכוון אל הרוחות באופן שלא יתחלפו לו. שהצפון והדרום קבועים אצלו. שע"י קביעות איזה צד שיהיה הנה קנה הככר סימני הרוחות בערך ובחינת אותו צד שהוקבע ונרשם בו. משא"כ מתחלה אין לו ימין ושמאל וגם אפילו היו רוחותיו קבועים. אין זה קביעות מקום כשיקבענו לרוח צפונו או דרומו שהוא מקום רחב. ואין כולם נקבע וזה פשוט וברור. עמ"ש לקמן רפ"ז:

בצפונו או בדרומו. קראי הכי כתיבי צפונה ונגבה צפון וימין אתה בראתם אע"פ שהצפון שמאל היינו נמי טעמא כדי לפנות לימין וק"ל. ומ"ש תי"ט אין לו טעם: