לחם שמים על משנה חולין ב

השוחט דיעבד כו'. והשתא סיפא שנים אוחזין דלכתחלה כו' תי"ט. ואינו מוכרח. דכוותה שנים אוחזין כו' ושוחטין. דכל היכא דהפעולה מאוחרת לפועלה. דיעבד משמע. דוק ותשכח.

ומההיא דתנן התם ומרק אחר שחיטה על ידו. ליכא למשמע מידי. דהתם שאני. דאתעביד ליה הכשר שחיטה בחד. להכי אפילו בקדשים שרי לכתחלה נמי. ותו איכא למימר. בההיא ודאי קדשים קילי. משום דלא סגי בלא"ה. משא"כ בחולין. דלא לדם הוא צריך. ולעולם אימא אפילו כה"ג. לכתחלה לא.

נפלה סכין מידו אחר שהתחיל לשחוט.

אם יש בסכין מלא צואר לא קאימנא עלה שפיר בטעמא דמילתא. מה בין הוליך ולא הביא כו'. ובין הוליך והביא.

ובאוחז סימנין בידו. כמדומה יכול לשחוט שפיר בכל גוונא וצ"ע.

אע"פ ששחטה כדרכה. דבר זה קשה הציור הוא שתשחוט הסכין בדרך נפילתה. שחיטה הגונה. בלי דרסה וחלדה.

עחי"ג ועל הרא"ש.

כשרים ואין אומרים כבר מתו קודם שחיטה.

שנים אוחזין בסכין ושוחטין ע"ל מ"ב.

אין שוחטין לגומא ריקנית.