לחם שמים על משנה חולין יב

ואינו נוהג אלא כשאינו מזומן כי יקרא קן. גי' פרט למזומן.

שקננו בפרדס נ"ל כה"ג דהו"ל חצר שאינה משתמרת. אפי' הוגבהה האם מעליהם. ואפי' שלחה אם חזרה. חייב לשלח אף מאה פעמים. דבחצר שאינה משתמרת בעינן תרתי. עומד בצד שדהו. ואומר זכתה לי שדי. משו"ה כל כמה דלא לקח הבנים ולא אמר מדי. אכתי לא קנינהו. ולא מזומן נינהו. ועיין ח"מ (סרס"ח) ושמא אפילו באמירה בעלמא. אע"ג דקני קנין גמור. לא הוי מזומן. דמדשבק להו התם. הוו להו הפקר. דוק. וצ"ע שם ובסרס"ח. ובמ"ש שם בס"ד.

קן מכל מקום אע"ג דקן תרתי משמע. כדאיתא ריש קנין. הכא נמי לא בציר מתרי. אם ואפרוח.

אפילו לטהר בגמרא אוקי לה בנטלה ע"מ לשלחה. ופירש"י דא"נ לא משלחה. לאו ליכא. דבהתר לקחה. עשה הוא דאיכא. וסד"א הואיל כו' גדול שלום כו'. והאי מצורע כיון דכמה דלא מיטהר אסור בתש"ה (אזלא כמ"ד מוחלט אסור בתש"ה) מה"ד ליתי עשה דידיה ולדחי עשה דשלוח הקן. קמ"ל. וא"ת היכי ס"ד דלדחי. והא אפשר לקיים שתיהן. שימתין המצורע עד שימצא קן ממקום אחר להטהר בו. וי"ל דמיירי בעני שאי אפשר לו לקנות כלום. אי נמי כיון דהשתא לית ליה אחרינא. כל שהויי מצוה לא משהינן.

ואף העכוב והאחור מיקרי דיחוי מצוה. כן הוכיחו התו' בשבועות (ריש ד"ג) מכאן. וכן משמע ריש מגלה ובדוכתי טובא.