לחם שמים על משנה בבא קמא ז

אין הגונב אחר הגנב משלם כו'. כל שלא קנה בשינוי.

גנב והקדיש כו'. בגמרא פריך. אהקדיש ליחייב. מה לי מכרו כו'. ומשני מכרו להדיוט מעיקרא תורא דראובן והשתא דשמעון כו'.

קשיא לי. אמאי לא משני דעדיפא. מכרו להדיוט שאני. דמקבל מעות תמורתו. משא"כ בהקדיש בכחנם קעביד. ולא אהני ליה מידי.

וי"ל דאפילו נתנו במתנה להדיוט נמי מיחייב. דבכמה מקומות המתנה כמכר. דאי לאו דהוה ליה הנאה מניה. לא יהיב ליה. הדר הוה ליה מתנה כזביני. א"כ בכלל מכירה היא.

או שגנב וטבח ומכר חוץ מרשותם נקט כל הני גווני. אף על גב דלא צריכי. כה"ג אשכחן בבתרא דנדרים. ובר"פ אותו ואת בנו. ודכוותה טובא. מיהו הך בבא. לא יתירא היא כולי האי. דאיכא למימר משום דהוה מצינן למטעי דצריך דווקא להיות טביחה ומכירה ברשות בעלים. סד"א כי הוציאן מרשותם. דקני ליה להתחייב באונס. כי טבח ומכר. שלו הוא טובח. שלו הוא מוכר. קמ"ל.

ומגדליך תרנגולים שמא יביאו כשעורה מן השרץ לרע"ב. ושבוש הוא כשעורה מאי עבידתיה גבי שרץ. דשיעורה בכעדשה ובדקתי בפירש"י ומצאתי כדברי.

לא יגדל את הכלב עשי"ע (סי"ז).

אא"כ קשור כו'. צ"ל דאז אין האשה חוששת לנביחתו. שהרי עדיין נובח הוא. ולכך מגדלין אותו.