לחם שמים על משנה בבא קמא י

נטלו מוכסין את חמורו אורחא דמילתא נקט תנא. דמוכס נוטל החמור עם המשא שעליה. דסתם חמור למשוי הוא. וממנו נוטל מכס. וכשמוצא עלילה לומר שהעביר המכס. שקיל לחמריה. ולא מסתפי. ולסטין אורחייהו דשמעי ושקלי מאי דאיכא גביה. ואזלי להו ולא מתעכבי.

נאמנת אשה או קטן כו' הואיל וקנין דבורים מדבריהם. פירוש קנין של זה המוצאם בשדהו. שזכתה לו שדהו וקנאם. אם באו מן ההפקר.

חייב ליתן לו כתי"ט ומלשון הרע"ב פ"ט דב"מ משמע שצריך שיאמר לו שיציל ואני אומר לא משמעכולי האי. התם שלא בפניו. צריך שיתנו לו רשות. ומשום דזוכין לאדם שלא בפניו. יכולים להרשותו על כך. ומסתיינהו בנתינת רשות.

משא"כ כאן שבפניו הוא. והלה שומע ושותק. סתמא ניחא ליה. ושתיקה כהודאה היא. דאל"ה מיבעי ליה למחויי.

לא יחזיר לו במדבר בע"כ. ואם החזיר וקבלו. פטור. אפילו אם אחר כך נאנס מידו ע"י שודדים שוכני מדבר. ואצ"ל שאם זה רוצה לקבל פקדונו שם. שאין הלה יכול לעכבו. אם לקח הפקדון עמו למדבר.