לחם שמים על משנה ערכין א:ג

הגוסס המעלה ליחה בגרונו מפני צרות החזה. תרגום על צד תאמנה. על גססיהן.

וכן בגמרא דפרק בא סימן. שנושאות אחיהן על גססיהן (והוא מלשון לאידך גיסא. שהוא הצד ולפי שנושאות על שני צדדים. לכן הוא לשון רבים) והיינו חזה.

ולא נערך עתי"ט בשם התו'. דגוסס נודר ומעריך. ומסייע להו תי"ט מדלא תנן אלא לא נידר ולא נערך. ולאו דיוקא הוא. דבודאי לא משכחת בגוסס. דלהוי נודר ומעריך. שהגוסס הגמור. אי אפשר לו לברר דבריו ולהוציא המלות בשפתיו. והאי לאו בר הפלאה הוא. לא בדבור ולא במחשבה. משו"ה לא תני ליה תנא. ולא חש לה הר"מ. ומלישנא דתנא ברא נמי לא תידוק מידי. כמו שהרגיש תי"ט.

ואיברא סיפא דמתני' משמע לפום ריהטא כתו'. מדרי"א נודר ומעריך ומקדיש. ואפי' ת"ק נמי מודה ליה. כדאי' בהדיא בגמ'. בנודר ומעריך ומקדיש כ"ע לא פליגי. מיהו נ"ל. דלא קאי אלא איוצא ליהרג. אבל גוסס. פשיטא דלאו בר הכי הוא. וכי איתיה בר דעת. ומצי עביד הכי. א"כ ודאי אינו גוסס. ונידר ונערך ג"כ. שאינו אלא חולה. ואפילו הוא מסוכן. נ"ל שיש לו ערך. ואע"ג דאינו בכלל העמדה. מידי דהוי אתינוק. וכתבתי במגדל שגם הטריפה נערך. מכל מקום יש לתמוה על תי"ט. דלא דייק מסיפא. דלכאורה משמע הכי להדיא.

בפירוש רע"ב. וגובה מן היורשים. היינו שירשו נכסיו.