לחם אבירים קכח

(ד"ו ע"א) והתניא הנותן לשכנתו וכו' ואם אמר לה עשי לי משליכי וכו' שאני התם כיון דקאמר לה עשי לי משליכי כמאן דעירב בידים דמי רפרם אומר שאני שאור ותבלין דלטעמא עביד וטעמא לא בטיל ועיין רש"י שם ד"ה כיון וד"ה וטעמא יעו"ש, ובזה מבואר דברי רבינו דכתב אבל אם לא נתן וכו' ור"ל דל"מ דאמר לה עשי לי משליכי בודאי אסור דכמאן דעריב בידים דמי ואפילו לא אמר לה כן רק דלקח קדרה מבושלת שלא נעשה שלוחו כשעירבה ג"כ אסור מחמת דכיון דלטעמא עביד וטעמא לא בטיל וכמ"ש רבינו בפי"ג הי"ת וכתב שם שלא גזרו על תערובות דמאי ואם היה הדבר וכו' כגון תבלין ושאור הואיל וטעמו ניכר אינם בטלים יעו"ש ובזה מבוארים דברי רבינו וק"ל: הלכות בכורים פרק ט הלכה ח

כהנים ולוים פטורים מן המתנות וכו' וספק הם הלוים אם הם בכלל העם או לא, עיין בר"ן שתמה על רבינו למה פסק דאין מוציאין מ"ש מס' בכור ועיין בכ"מ מה שתירץ ע"ז ועיין מ"ש הש"ך סקי"ג בשם הרשב"א דאפילו למ"ד דס"ל בספק בכור דמוציאין מ"מ ס"ל הכא דאין מוציאין יען שלא דמי להדדי דשם הספק בגוף הענין, ומה שכתבו התוס' והר"ן דבדבר שיש בהם טוה"נ לבעלים אפילו לקחו מוציאין מידו זה אזיל אליבא דמ"ד דס"ל טוה"נ ממון, אולם הרמב"ם פסק דטוה"נ אינה ממון לכן פסק דאין מוציאין מידו ועיין בהגר"א סימן ס"א סקכ"ב וש"ך שם סקי"ג: הלכה יב

היה הכהן שותף בראש פטור מן הלחי וכו' ע"כ, כוונת רבינו דאפילו אין להכהן אלא אחד ומאה בראש ג"כ פטור וכמבואר בש"ס, ומ"ש רבינו אמר לו הכהן וכו' ר"ל דהכהן מכר לישראל הראש קודם השחיטה לכן ישראל הטבת שקנה מהכהן חייב כיון שלא זכה בה הכהן קודם שחיטה וכמבואר בברייתא שם וזה חומר וכו'. יעו"ש: הלכה כ

הכהנת אוכלת וכו' ואם רצה הכהן למכור המתנות או ליתנן במתנה אפילו לעכו"ם או להאכילם לכלבים מאכילם ע"כ. כזה מבואר בתוספתא פ"ט מתנות אין בהם משום קדושה אפילו מוכרן לעכו"ם ע"כ. וראיתי בד"ת על הרא"ש אות י"ג שכתב דהטור הוסיף על הרמב"ם בזה דיכול ליתנו לעכו"ם ופלא כי הלא בפירוש כתוב בהרמב"ם דיכול ליתנו לעכו"ם. וצ"ע הלכה כב

לא יחטוף הכהן וכו' עיין בד"ת על הרא"ש פ"י סימן ז' בחולין מה שכתב על דברי רבינו. ומה דמסיים רבינו ואם היה הכהן צנוע ואין מכירין אותו ה"ז נוטל כדי שיודע לכל שהוא כהן עיין ע"ז בט"ז ביו"ד סקי"ד ובפ"מ בשם הב"ח ובפ"ח ועיין בתוס' מס' שבת דקי"ח ד"ה אלו דכתבו בשם ר"י דאין איסור בזה העולה לדוכן יעו"ש ולפ"ז שפיר כתב רבינו דבלא זה לא יודע לכל שהוא כהן. דמזה שהוא עולה לדוכן אין ראיה שהוא כהן לפי דברי תוס' הנ"ל וק"ל: