ל”ו שערים יח

כלוי ואף לא אסור אלא בשר שחוטה ונבילה שקולטין הריח זה מזה ומפטמין זא"ז וכן פת חמה וחבית פתוחה שאין לנטות הריח כ"א דרך המגופה אבל לית ליה לרב הא דתני רב כהנא פת שאפו עם צלי כו' והעולם נהגו איסור באפית פשטידא ופלאדין יחד כל שעה אבל לאפות שום טפלות עם הפת אפילו בלא שום כיסוי שרי והמחמיר לכתחילה אפילו בפת תע"ב, והוכיחו התוס' מהאי דפת שאפה עם צלי דאסור לאוכלו בכותח הא במליחה שרי ומשום דריח בעלמא הוא, וכן כתב המרדכי בפ' בתרא דע"ז בשם ראבי"ה ממש בסגנון זה להתיר, וכתב א"ז פג"ה שטוב להזהר שלא לאפות שום טפלות עם הפת דשמא יזוב שומן על הטפלות בתוך התנור ולאו אדעתיה ואפילו הי' הפת רחוק מן הפשטידא אסור לאוכלו אפילו במלח אלא יחזיר ויסיק התנור אחר הטפלות ויאפה את הפת. ור"ת נשאל על חמץ ומצה שאפו יחד בתנור והתיר ואמר שכמה ריחות מצינו בתלמוד אבל ריח הפת בפת לא מצאנו והרבה פעמים אנו אופין לכתחלה חלה עם פת, וכתב בהגהה באשר"י בשם מהרי"ח פ"ב ד"ה דזילוף מים ע"ג אישים כדי להריח חשיב הנאה ואסור במידי דאסור בהנאה אבל סתם יינם האידנא דנהגו ביה היתר הנאה שרי לזלף: שער ט"ז

בפ' גיד הנשה אמרינן גדי שצלאו בחלבו אסור למיכל אפילו מריש אונו ופריך והא אמר רב קולף ואוכל כו' ומשני ההוא כחוש הוי ופר"ת דכחוש אינו מפעפע ואפילו אם הוא מפעפע מעט בטל בס' וא"כ אם נמלח הקרום שעל הכסלים שהוא חלב כחוש עם בשר אינו מפעפע ואם הוא מפעפע מעט בטל בס' הלכך בין אותה חתיכה שהקרום עליה בין חתיכה הנוגעת בה אם יש ס' מותרין וי"א שאותה חתיכה שבקרום עליה מותרת ממ"נ אפילו אין בה ס' שהקרום אינו נאסר אלא משום חלב שעליה מבחוץ ואינו מפעפע מעבר לקרום, וז"ל מרדכי פג"ה ר"ת מפרש דכחוש אינו מפעפע ור"י מפרש דכחוש הוא כ"כ ויש מעט חלב ובטל בס', וז"ל סמ"ק במצות חלב אין להתיר אפילו גדי כחוש אא"כ יש שם ס' כנגד החלב כי יש מפרשים ההוא כחוש הוה ולא הי' בו אלא מעט חלב ובטל בס' אבל אי ליכא ס' הגדי אסור ובר מן דין דאיכא לפרושי דההיא שינויי דכחוש הוה לא קאי במסקנא וכן שינויי דכוליא בחלבא הוי לא קאי במסקנא אלא העיקר כולכית באילפס הוי, ונראה דאותו תירוץ עיקר ור' יוחנן לא שרי גדי כחוש ולא כוליא בחלבא אלא כן הי' המעשה כולכית באילפס והי' נראה תימא גדולה להתיר כוליא בחלבא משום קרום המפסיק דדבר ידוע כי החלב נבלע בכוליא ע"כ יש לאסור שתיהן גדי כחוש בדליכא ס' [הגהה מצאתי ובן נמצא במרדכי פג"ה בסגנון זה] וכוליא בחלבא לשון מהר"ם שמלחה שפחתו הקרום שעל גבי החלב עם בשר ולא ידעה אצל איזה חתיכה נמלחה והתיר כל הבשר רק אחד נתן לגוי כ"א הי' יודע אצל