לדוד אמת פז

ג אם במקום כל הבכור קרא וזאת הברכ' אם גמר המשלים ובירך ברכה אחרונ' א"צ לקרות כל הבכור ואם נזכ' קודם יגלה ויקרא כל הבכור ככל הדברי' אשר ראו עיניך אחת למעלה

ד אם בשבת גמר כל הפרשה בעולה חמישי לא יאמר קדיש אלא יעלו שני עולים בספר שני ואפי' אמר קדיש יעלו שנים בספ' שני

סימן טוב שמחת תורה

א אם נמצא טעות בפ' בראשית לא יוציאו ס"ת אחר: ב

ב אחר זאת הברכ' אין לומר קדיש. ואם טעה ש"ץ ואמר קדיש אין גוערין בו ויגמר ולא יפסיק הקדיש ועונין אמן אחריו

ג אם דילג קצת מהקריא' בפ' בראשית ואפילו לא קרא אלא ג' פסוקים ופסק ובירך ברכה אחרונ' אין צריך לחזור ולקרות

ד אם נתנו בטעות לחתן מתחיל ס' המוספין ופתחו וראו שהוא ס' של פ' מוסף או שכחו ואחר זאת הברכ' הביאו לתיב' הס"ת סל מוספין ועלה המפטיר ג"כ לקרות בו דחינן ליה וקרינן לחתן מתחיל ויקרא בס' שבידו פ' בראשית ומיהו הספר ישאר שם בתיבה בעוד קריאת החתן מתחיל תורת חיים

עד כאן קצר אמיץ מקצורי דיני פרשיות המועדות מדובר בם נכבדות

סימן ח"י הנה הרב הגדול עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל כתב קונטרס נורא וארוכ"ה לו עלתה אזהרות וסודות, לסופר כות' ספרי תור' עשר ידות כגוב' הרזי"ם כבשי"ם קודמין אגודו' אגודו' וכבר נודע כי רוב כותבי ספרי' לא באו בסוד ה' ולא נאמרו דברים הללו אלא לגדולי הדור אנשי מדו"ת. ולכן לזכות לסופרים יראי ה' אריתי מורי מקונטריס הנזכר מה שנוגע לפשטן של דברים וממנו יצאו תולדות. זכרון בספר

א טוב לכתוב על עורות בהמות כשרות שנתקדשו בברכה גם שע"פ הדין אינו צריך

ב אם אפשר טוב שעבוד העורות יהיה הכל ע"י ישראל ולא תגע בו יד ערל וטמא ג לא יעבד אלא בעפצא וסיד: ד יכוין בעבוד העור לדחות כח הסיגים הם השערות וקליפה החצונית ולברר צד הטוב להדבק בקדושה

ה אחר עיבוד לשם קדוש' חלה עליו הקדוש' בסוד עיבוד ע"ב יו"ד