לדוד אמת ג

סימן א משפט ימי ס"ת שאינם קבועים

א אין להוציא ס"ת בערב ר"ח כשלא יש מנהג ואף אם נהגו אין להוציא אלא כשיש עשרה מתענים ואין להוציא בער"ה

ב כשמוליכין ס"ת בחופה וכשמקדישין ס"ת יוציאו גם במנחת שבת ובשני וחמישי

ג ששה אורחים מח"ל שצירפו לד' מא"י להתפלל יו"ט שני כשבני חוץ לארץ עולים לזיי"ארא בא"י יוציאו ס"ת ג"כ

ד הסכימו שלא יתפללו במנין עד שיעשו דבר פ' קריאת ס"ת בכלל

ה אם ביטלו קריאת ס"ת ביום ב' לא יוציאו ביום ג' (עיין מה שכתבתי לקמן בריש סימן ט' בהגהתי בס"ד. ו אם בקהל א' ביטלו קריא' הפרש' בשבת כיון שבשאר בתי כנסיו' שבעיר קראו א"צ להשלים בשבת אחר (עמ"ש סי' ס"ג ס"ק ב') ז מנהג פשוט בכל המקומות שאין להוציא ס"ת כשמתפללי' שנית בקהל ההוא ולא ראינו ולא שמענו שיוציאו ס"ת שנית (כ"כ ה"ה מתשובת כנה"ג ועין רואה בארץ מצרים שמוציאים ג' פעמים ס"ת בג' תפלות זו אחר זו ואמרו שמנהג קדום הוא מזמן רבני גאוני מצרים הקדמונים ואזן שומעת שכן נהגו בעיר אחרת ובאמת שהטעם שלא להוציאו קליש טובא ונהרא נהרא ופשטיה: ב' כשמתפללין שנית הש"צ הב' לא יעמוד במקום הראשון (ובכמה עיירות נוהגים להפך). ג' וכן אם ירצו לקרות ס"ת במקום אחר שפיר דמי (ונראה דלא נהגו כך משום דלקרות בס"ת צריך שיהא תיבה בדרגין ועמ"ש במחזיק ברכה בקונטריס אחרון סי' ק"ן ע"ש

ח אם הוציאו ס"ת מההיכל וידוע שאינו מוגה יוציאו אחר: ב' נמצא פסול בשבת יזהרו לתקנו ביום ראשון ג' אם יום שני חשבו שתיקנוהו וקראו ג' עולים ביום שני ואח"ך נודע שלא נתקן עלתה להם קריאה וא"צ לחזור ולקרות

ט הסכימו שלא להתפל' עם ראובן אין קורין התור' אם ראובן בקהל ב' מי שנשב' להתפלל בבה"כ אחר אינו יכול לשמוע קה"ת שם ג' אך יכול לראות ספר תורה שם ולצאת.