כתב יד רש"י על בכורות נט.

ואיתקש מעשר בהמה למעשר דגן - כדאמרינן בריש פירקין. עשר תעשר במחשבה והיינו מחשבה שאינו מונה עשירי אלא מפריש כל מה שעולה בדעתו:

מאליו קדוש - כגון שהיה מונה ויצאו ט' וי' נשתייר בדיר קדוש כל מקום שהוא:

ט' יאכל במומו - והואיל וקראו עשירי קדוש במקצת כדאמרינן לקמן מעשר מקדש לפניו ולאחריו אם קראו י' וההיא קדושה דט' אינה קדושה גמורה ליקרב כדילפינן בשלהי פרקין [ס.] והעשירי מעשר וקרב אלמא מאיליו הוא קדוש דהא לא דבר כלל:

שאני התם - להכי קדוש דאיברר ליה שהוא י' שהרי יצא באותו פתח עם הט' אבל אם נשתייר בדיר או יצא בפתח אחר אימא מאיליו לא קדוש:

דלמא - מש"ה פטורים דאיפטרי להו במנין הראוי כשנמנו הט' היה עדיין העשירי חי וראוי להמנות עמהם ולהשלימו ונמצא שמנינו היה ראוי להעשר והילכך אע"פ שמת הי' נפטר:

דהא אמר רבא וכו' - ולעולם אי הוה עשירי קיים ונשאר בדיר לא הוה חיילא עליה שם קדושה:

והי' מעשר - אלמא קדוש מאיליו דהא מעשר קרו ליה:

הא מני - דקתני ט' חולין: