כתב יד רש"י על בכורות נח:

דתשרי פטורים מאי אמרת - לאצטרופי הנך דתשרי לגורן אחד דשמא תשרי ר"ה ונצטרפו הנך דאב ואלול והני דתשרי ימתין עד שיולדו טלאים בשנה זו ויצטרפו עמהם הא לא אמרינן דעשירי ודאי אמר רחמנא לא עשירי ספק. ואם יכניסם לדיר עוד וגם טלאים העתידים לבא שמא יצא אחד מאלו בעשירי וה"ל עשירי ספק דשמא אין זה ראוי למעשר שכבר נפטר דלמא הוי אלול ר"ה ונצטרפו הני של תשרי עם אותן של אלול ונפטרו ומשל אב היו פטורים שאין להם צירוף:

דלמא אתי למשקל מהנך - מאותן של אב או מאותן של תשרי דהויא חורבא דמעייל חולין לעזרה דאי שקיל מהנך דאב שמא אלול ר"ה ונמצא שזה שנטל אין לו צירוף ולא מעשר הוא וכן מאותן של תשרי:

קמ"ל - דלא גזרינן:

מתני' היו לו מאה ונטל עשרה - בלא שום מנין או עשרה ונטל אחד בלא מנין אין זה מעשר. וטעמא מפרש בגמ':

ר' יוסי אומר מעשר - הוי:

דלמא אתי למשקל מהנך - מאותן של אב או מאותן של תשרי דהויא חורבא דמעייל חולין לעזרה דאי שקיל מהנך דאב שמא אלול ר"ה ונמצא שזה שנטל אין לו צירוף ולא מעשר הוא וכן מאותן של תשרי:

קמ"ל - דלא גזרינן:

גמ' ולישדי להו ירקא - ירק עשב יטיל להם בחוץ ויצאו אחריו ולמה מעמיד אמותיהן גזרה שלא יהיה שם לקוח או יתום ויצאו עמהם הילכך מעמיד אמותיהן ולא יצא אלא מי שיש לו אם דרוב לוקחין אין להם אם נמכרת עמהן:

בן גומל אומר בב' תרומות הכתוב מדבר - דללוים קאמר רחמנא ונחשב לכם כדגן וכו' כלומר תרומת מעשר מן המעשר שאתם נותנים לכהנים תהיו נוטלים במחשבה דכתיב ונחשב לכם תרומתכם וכו' כאותה תרומה שנתן ישראל לכהן מן הגורן אלמא ב' תרומות כתיב בקרא ואתרוייהו קאי ונחשב וכו':

אומד - שאומד מדעתו בלא מדה כמה סאין יש ונותן תרומה לפי אומדו:

מחשבה - שאינו מפריש' מיד אלא נותן עינו ליטול תרומה בצד זו ואוכל בצד אחד. וכל הך מלתא נפקא מונחשב ומעשר דגן קרייה: