קורא הדורות נז

לי להכניס עצמי בין ראשי ההרים עכ"ל מהר"י בן' חביב. ובזמן מהר"י בן' חביב היו שם בשאלוניקי הרב ר' שלמה טיטיאצק אביו של מהר"י יוסף טיטיאצק וה"ר אליעזר השמעוני וכן ראיתי הסכמה אחת מכתיבת יד מהסכמות רבני שאלוניקי אשר היו בדור ההוא וחתומים שם מהר"י ן' חביב ומהר"ש טיטאצק ומה"ר אליעזר השמעוני והחכמה זו היא כתובה בשנת הרע"ד ליצירה וה"ר אליעזר השמעוני נפטר שנת ר"ץ לפ"ק כי כן בהיותי אני הכותב בעיר מולדתי שאלוניקי הלכתי לבקר על קברות הצדיקים אשר שם והלכתי על קברו וראיתי כתוב על אבן מצבתו של ה"ר אליעזר השמעוני שנפטר שנת והוא רעי"ם ישכון לפ"ק ולפי דעתי נראה לי כי הוא בנו או נכדו של ה"ר שמעון אשכנזי ראש הדרשנים מק"ק ורנקבורט בעל הילקוט והנה אחר זמן קמו שאר הרבנים הבאים אחריהם וקיימו גם הם אותה הסכמה וחתמו שמותם והם הר' יהודה בנבנשת. ה"ר יוסף פאסי. ה"ר מאיר עראמה בנו של הרב בעל העקידה. ה"ר יוסף טיטיאצק. ה"ר לוי ן' חביב. ה"ר שמואל עוזיאל. ה"ר אברהם סידאלוו. ה"ר פרחיה הכהן

גם בזמן מהרא"ם היה הרד"ך דהיינו רבינו דוד הכהן בר חיים מקורפו והוא חבר ספר שו"ת פסקים עמוקים וגם בדרך ארוכה עשויים בתים וחדרים כמו שיראה המעיין שם בספרו: גם בזמן ההוא היה הר' יעקב המכונה בי רב וגם הוא היה מגרוש קשטיליא ממתא מקדם ממלכות טוליטולה והיה ממשפחת מרמראן מבני ממנוגיל והיה מגדולי תלמידי הר"י אבוהב ולכך כשמביא הרב"י דבריו בטא"ח אומר כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב להיות רבו של רבו וזה הרב מהר"י בירב ז"ל בזמן גרוש ספרד יצא מקשטיליא והלך לפיס ומפיס הלך למצרים וישב שם קצת ימים ואח"כ הלך לארץ הצבי צפת תוב"ב ושם בצפת הרביץ תורה והעמיד תלמידים רבים וגדולים בחכמה. והרי לך דבריו מ"ש בענין הסמיכה בהתוכתו עם הרב הכולל כמה"ר לוי בן' חביב והובאו דבריו שם בספר מהר"ל בן' חביב בדף רצ"ח ע"א אחר זה כתב בתנאי המתמנה שצריך שיהיה בקי גדול וקדוש לה' וגם בזה תמהתי עליו שתהלות לאל ית' מיום הגרוש והגזירות שבספרד לעולם הייתי מורה הוראות בישראל ורב לחמשה אלפים בתים יהודים במדינת פאס כמפורסם לכל העולם והייתי אז בן י"ח שנה ועדין לא הייתי בחתימת זקן והיו שם חכמים גדולים ועם היותי ברעב ובצמא ובחוסר כל לעולם הלכתי בדרכי השי"ת ונתעסקתי בתורתו לכן אני יודע בודאי שמצד הקדושה כל השומע יאמר כל מן דין סמוכו לנא וכו' ותהלות לאל שמעולם לא נשתנה שמי אם רבי הוי קרו לי השתא רבי קרו לי וזה שמי לעולם עכ"ל. וזאת אשר השיב על דבריו אלה הרב כמה"ר לוי ן' חביב בדף ש"ה ע"ב וז"ל לישנא בישא טובא איכא הכא וכו' עד גם לא אכחיש המובן מדבריו בהגדלת אשמתי ולא אציל עצמי בדברתי לומר שאף אם שינו שמי בעונותי בשעת הגזירות אני לא שניתי ובוחן לב וחוקר כליות יודע כי תמיד הייתי ירא את ה' ואם לא זכיתי לקדש שמו לבי יחיל בקרבי מפני זעמו הגם שעדיין לא הייתי בר עונשין בבית דינו וכו' וכמו שזכיתני לצאת מן ההפיכה והבאתני לעיר המהוללה בתוך השנה להיות שונה שם בכל יום ההלכה עד היום שיש יותר מן הארבעים שנה כך תזכני להיות בעל תשובה שלימה ומה גם עתה בהיותי עלוב עלבון גדול אשר כזה על לא חמס בכפי וכו' עכ"ל

ודע שהרב מהר"י בירב כתב פסקים רבים שהיו שואלים ממנו שאלות מכל פינות העולם וגם סוגיות והויות על התלמוד וגם חבר ספר אחד פי' על הרמב"ם בכל מקום שאין עליו מגיד משנה ועתה מקרוב קצת שנים נמצאו בעיר איזמיר ביד אחד מבני בניו של מהר"י בי רב מעט מזער קצת מתשובות שלו ושיטותיו ונדפסו בעיר ויניצאה וכתב שם בתשובותיו סי' מ"ט ואע"פ שאני טרוד עם התלמידים ועם זה החבור שאני עושה על הרמב"ם ז"ל וכו' ושם בתחלת הספר משמע מדברי החכם כמה"ר שלמה בן' עזרא נר"ו שהספר ההוא מצוי בידם וכוונתם היה להביאו אל הדפוס וכמו שיראה