קורא הדורות נא

שבהם מרורות קשות יותר מן הראשונות שנדפסו שכתבו ב' הרבנים הנזכרים זה לזה והוא קראם כלם ולא נדפסו מפני הכבוד. עוד אמר לי החכם הנז' ז"ל כי מ"ש בסי' פ"ג שכתוב אליו מנכבדי הקהל הגדול מקושטנדינא ה"ה מה"ר אליה פרנס וכתוב עוד שם והדבר אשר יקשה מכם תקריבון לפני מה"ר אליה פרנס או לפני הישיש והנכבד מה"ר אהרן בר אביי וכו'. שזהו הרב רבי אליה מזרחי שכך היו קורים לה"ר אליה מזרחי הר' אליה פרנס ושכך מפורש בכתבים שלא באו בדפוס. ולפי זה נראה כי מ"ש בשרש ע"ז יצא ברכה בהמשכה ורביה מאת רב העליליה מהר"ר אליה היינו הרב ר' אליה מזרחי וגם לפי הנראה כי באותם הימים עדין היה ה"ר אליה רך בשנים ואב בחכמה ולא היה לו כח לדבר בפני הזקנים. וכתב בעל שלשלת הקבלה כי הרב מהר"י קולון ז"ל נפטר בפוייא שנת ר"ם לפ"ק ונזכר ה"ר משה קפסלי בתשובות ספר בנימן זאב סי' ע"ה וז"ל אשר כתב לו הרב בנימן זאב הצודק בתורה ומפואר הוא השר והטפסר בכל מדע ובינה יתנשא עץ עושה פרי האשל הגדול הגאון מהר"ר משה קפסלי יצ"ו אני הצעיר הרשום בשולי נשתוונא דא תהא ומשתומם על פסק דין האנוסי' מענין חליצה שפסק הגאון בתשובה כדלעיל וסוף דבר שחולק על ה"ר משה קפסלי בענין הדין שפסק יעו"ש

והנה כבר כתבתי שבימים ההם היו הרב ר' יהודה לוי מינצי אשכנזי ובנו היה הרב ר' אברהם לוי מינצי אשכנזי והיו תושבי עור פאדוה וזה הר' אברהם מינצי היה חמיו של הר"ם מפאדוה וכמ"ש הרב מפאדואה עצמו בהקדמתו לספר תשובת מהר"י מינצי ושם בסי' י"ג כתב הנה עתה קרוב וסמוך לחג הפסח שנת רנ"ב לפ"ק בא לידי חבילות חבילות מתשובות מרוב אחינו ורבותינו מארץ אשכנז וכו' וזה השנה היתה שנת הגרוש וכמו שיבא לקמן

ואלה שמות קצת מרבנים שהיו בזמנו ומביא אותם בתשובותיו ה"ר ענשין. סי' ג'. ה"ד ישעיה סי' ד' הרב ר' אליה מזרחי סימן י' ולפי הנראה מדבריו שם כי מהר"י מינצי היה יותר זקן מן הרב אליה מזרחי. ה"ר פינחס סימן י"ב ה"ר אליקים סג"ל סי' י"ו. והנה כפי הנשמע ה"ר יהודה מינצי היה רב גדול ומובהק וכן: ראיתי בפסק מכתיבת יד. מהרב יהושע שונצינו ז"ל וז"ל שכתב בתוך דבריו ואל תשיבנו מדברי מהר"י מינצי סג"ל שעם היות בלי ספק מופלג בחכמה ובזקנה קבלנו מאבותינו ורבותינו שאין חכמתו ופילפולו ניכר מתוך פסקיו שיותר גדול היה כפלי כפלים ממה שפסקיו מורים עליו כי היה אשכנזי וכל האשכנזים בטבעם הם עלגי שפה כבדי פה וכבדי לשון ואין כח בהם לבטא בשפתים ולא לכתוב בקולמוס העומק השוכן תוך לבם ולא יבינם אלא מי ששמע אותם וקבע בישיבותיהם עידן ועידנין עכ"ל. וכמו כן ראיתי להרב ר' אליה מזרחי בתשובותיו סי' נ"ו דף פ"ו שספר בשבחו מאד וז"ל שכתב לה"ר גרשון ועל מה שהוספת אחר זה לשלוח לי ב' קונטריסון בענין זה ובקשת ממני להודיעך את אשר בלבבי גם בזה אשיבך לע"ד דע לך אחי כי התבוננתי הרבה בדברי מהר"י סג"ל ז"ל ומצאתי בהם חכמה נפלאה חכמתו גדולה מאד משמועתו על. כיוצא בו נאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת הוא המאור הגדול אשר אין כח בעינים לראותו מחוזק אורו וזהרותו אם ימצא איש לקחו לבו ואומץ לבבו להתחזק נגדו כדי להסתכל בו הנה תכהנה עיניו מראות ויפסיד אורו והדרו אחר זה קראתי בדברי מה"ר אליהו דקנדיא וראיתי בהם דברים זרים מאד לא יכולתי לרדת לסוף דעתו

גם הרב ר' אברהם בר שמואל בר אברהם ,זכות המכונה זאקוטו שחבר ספר יוחסין שמן הספר הנכבד ההוא העתקתי דברים רבים וכמה חידושין הנה זה הרב היה בימים ההם ובזמן אלו הרבנים הנזכרים והיה תלמידו של הרב מהר"י אבוהב ז"ל. והוא נמצא בזמן הגרוש וכמו שמבואר בספרו גם נראה שבאותם הזמנים היה הרב מפורטוגאל והוא הרב רבי שלמה אלעמי שחבר אגרת המוסר ונדפס בקוסטנדינא אשר שם נלחם עם פילוסופי בני עמנו לבל