קורא הדורות מז

השב"ץ ר"ל תשובת שמעון בר צמח ולא באו בדפוס וגם ספר מגן אבות וס' אוהב משפט פי' איוב ופי' אזהרות הנקרא זוהר הרקיע וכתב שם בסוף ספר זוהר הרקיע והיתה השלמתו בעיר אלגזאייר היא עיר גרותינו שנת הקע"ז ליצירה. וכתב בספר יוחסין שחבר עוד י"ד ספרים קטנים וחדושין ופיוטים ודרשות והוא היה בן בתו של רלב"ג והיה לו בן חכם גדול ושמו הר' שלמה בן הרשב"ץ. וכתב בס' יוחסין שהוא עשה תקון סופרים ומלחמת מצוה וה"ר יוסף בן ימרון היה תלמידו של הר' שלמה בן הרשב"ץ וכע"ש בטא"ה דף קצ"ג ע"א בבית יוסף וגם בתשובות הרב המבי"ט בת"א סי' י"ג ע"ש. וכתב עוד הרב המבי"ט בתשובותיו בחלק שני סי' פ"ג דף קכ"ה כי בנו של הר' שלמה בן הרשב"ץ נק' הר' צמח. וכ"כ הרב מהר"י בירב בתשובותיו סי' ט"ל וז"ל אבל כתב הר' צמח בן בנו של הרב דוראן ז"ל וז"ל אחר כמה משא ומתן שהשיב בתשובה אחת וכו' ע"ש. וכ"כ הרב"י ז"ל בטא"ח סוף סי' שכ"ד כתב שם מ"כ בתשובה בשם רבינו מותר להאכיל בשבת תולעת המשי שהרי מזונותיו עליך ולא אפשר וכן מצאתי עוד בתשובת הר' צמח בר שלמה בר שמעון ז"ל להתיר דהני תולעי לא גריעי מאווזים ותרנגולים וכו'. והנה שמענו מפי מגידי אמת כי עדין בזמנינו זה יש באחת מערי המערב זרע מן המשפחה הקדושה הזו של הרב דוראן והם חכמים ודיינים בישראל. וכתב בס' יוחסין שבזמן הריב"ש וה"ר רשב"ץ היה הרב הגדול על כל קשטיליא ושמו דון מאיר אל גואדיש והיה תלמיד מה"ר יהודה בן הרא"ש והיה רופא המלך והעתיק ספר המדות ללשון הקדש וכפי הנראה מסדר הדורות כי בימים ההם היה הרב רבי יוסף חביבא ספרדי ממשפחות בן חביב והוא בעל נמוקי יוסף ולא נודע בברור תלמיד של מי הוא אך במס' בתרא פ' גט פשוט אומר ומורי הר"ם נר"ו ולא אתפרש מי הוא וגם משמע שם שרבו הר"ם היה תלמידו של הריטב"א וכן מצינו שתמיד מביא בפירושו דברי הריטב"א ואבא לרמוז הרבנים שהיו בזמן הריב"ש. הר' דוראן שהיה בר פלוגתיה הזכירו בתשובותיו סי' ק"א. הר' ישעיה בר אבא מרי בסי' קצ"ג ורי"ב ורס"ח ורע"א. ה"ר בנימן לפפא בסי' קצ"ח. הר' שם טוב שפרוט בסי' ר"י ושאר מקומות. ר' מנחם הארוך בר חיים בסי' רכ"ט ושאר מקומות. הר' יהודה בר אשר סי' ר"ס ורע"ג ורפ"ה ורצ"א וכפי המובן אינו רבינו יהודה בן הרא"ש כי לא היה בזמנו אלא בדור שלפניו ועוד שבסי' ר"ס כתב לו הריב"ש אשר כתבת כי הרא"ש ז"ל כתב בפ"ק דגיטין וכו' ומכאן אתה למד שאינו בנו של הרא"ש. דון יוסף בן שושאן חכם וחסיד ופילוסיף ומקובל בסי' קנ"ז. הר' חסדאי קרשקאש בסי' קפ"ו ורס"ט וש"ע. הר' יוחנן בן הר' מתתיה בסי' רס"ח ושאר מקומות. מהר"ם הלוי אשכנזי מופלג בחכמה ובזקנה סי' רע"א הרב רבינו נסים רבו בסי' שפ"ב ושפ"ח וש"צ. ה"ר חסדאי בר שלמה בסי' שע"ב ושאר מקומות. דון קרשקש בצרפת אחיו של. הריב"ש בסי' שפ"ז. ניצק וידאל די טולושא בסי' תע"ג ונראה שהוא בנו של בעל מ"מ. וגם מזהיר לאביו בסוף סי' ר"ן ובסי' שפ"ח.. הר' עמרם בן מרואם צרפתי בקצת מקומות

גם בזמן ההוא היה הר' מאיר בן אלדבי שחבר ספר שבילי אמונה והוא היה נכדו של הרא"ש וכמ"ש שם בספרו כמה פעמים ועיין שם בד' ק'

גם בזמן ההוא היה הרב ר' שם טוב בן שם טוב ראש ישיבה ומקובל וכתב בס' שבט יהודה בשער מ"ח כתוב מכתיבת יד החכם החסיד ר' שם טוב בן שם טוב טופס לשון זה בשנת מאה וחמשים לאלף הששי בספרד בימי המלך דון אנריקי בהיותי גער קמו עמים רבים להוציא את ישראל מכלל הדת והציקום והכוס מכה רבה ועצומה לא נשמעה כמותה מיום שרבו ישראל לשערי העמים ומרוב הצרות והיסורין יצאו עם רב מספרד מכללי דת מרע"ה ובפרט קהל גדול קהל שיבילייא רובם המירו את כבודם וקהל קורדובא וקהל אסינא וכל האנדוליזאה וערים גדולות אחרות וכו' ע"ש וזה הרב ר' שם טוב חבר ס' אמונות ודבר דברים קשים נגד הרמב"ם ז"ל. ועל כל דבריו השיב והשיג