קורא הדורות לז

כיון שהוא כותב ואחי ר' בנימין נר"ו כתב ואנו לא מצאנו בכל בניו של הרא"ש מי שהיה שמו בנימין אלא מה שנראה לי הוא שהמחבר ספר תניא נקרא שמו ה"ר יחיאל בר יקותיאל בר בנימין הרופא שחבר ספר מעלת המדות והוא קרובו של בעל שבלי הלקט וכמו שאמרנו וכפי הנראה היה בזמן הרשב"א והרא"ש. ונזכר ספר תניא בספר מהר"י קולון שרש קמ"ד שכתב שם ומ"מ מאחר שכתבתם שפסקני אחד אשר נקרא תניא כתב וכו' וגם כתבתם דהלועזים עושים כל ענייניהם על פיו של אותו הפוסק אמינא דאי תניא תניא וכו' ע"ש. ובתשו' מה"ר יעקב הלוי סימן ל' דף ס"ב ע"ב כתב שספר זה אינו נהוג בין הפוסקים וכתב עוד שספר תניא חברו ה"ר ישעיה בר אבא מרי אבל לא צדק בזה שהרי כבר כתבתי שהיה בזמן הרשב"א והרא"ש אבל ה"ר ישעיה בר אבא מרי היה בזמן הריב"ש כדמוכח בתשובותיו סי' קצ"ג ורי"ב ורס"ח ורע"א ע"ש וידוע הוא שהריב"ש היה זמנו ב' דורות אחר הרשב"א והרא"ש

גם בדור הרמב"ן ורבינו יונה והרמ"ה היה הרב ר' אהרן הכהן מלוניל ולפי הנראה שהיה בנו של רבינו יהונתן הכהן מלוניל שהיה בזמן הרמב"ם וכבר נזכר לעיל בדור הרמב"ם והנה הרמ"ה חשב להשיג על הרמב"ם השגות רבות לפני הרב ר' אהרן הכהן מלוניל וחכמיו ונבוניו והם השיבוהו תמרורות וכמ"ש כל זה הרב מגדל עוז ז"ל בפ"ח מהלכות תשובה וכתב בעל ספר יוחסין כי ע"י רבינו אהרן הכהן נעשה ספר ארחות חיים הארוך עם יורה דעה הארוך וכתב שזהו היה בזמן רבינו ירוחם תלמיד הרא"ש אבל לדידי לא יתכן לומר כן כפי מ"ש הרב מגדל עוז אלא שהיה בזמן, הרמב"ן והרמ"ה וכמ"ש. גם בדור ההוא היה ה"ר יהונתן דקונקא בר יעקב דקונקא והוא שאל שאלה מהרמ"ה על ענין שהיו תובעים ממנו מסים וארנונית וכתב פסק על זה דכיון שהיתה תורתו אומנותו אלא שהיה מלוה ברבית לגוים כדי חיותו ופרנסתו שפטור לפרוע מסים וארנוניות ושלחו להרמ"ה והרמ"ה כתב פסק והסכים עמו לפטרו מכל מיני מסים כמ"ש כל זה בסוף ספר הכלבו בכלל תשובות הגאונים שמביא שם וגם מביאו בקצור הר"ם אלשקאר בתשובותיו סי' י"ט. וכתב בעל שלשלת הקבלה שבדור הזה היה החסיד והקדוש ר' אמנון האשכנזי שקדש עצמו על קדושת ה' וכמו שהביא שם המעשה איך היה ואני הכותב זה לי ימים רבים שבא לידי מחזור האשכנזים הארוך וקריתי בו סדר תפלות ימים נוראים וגם ראיתי שם סגנון המעשה הזה שמביא אותו באורך אבל איני זוכר באיזה זמן היה אם בדור הזה או יותר אחרון וכתוב שם שצוה ואמר שיוליכוהו ביום ראש השנה לבית הכנסת וישימו אותו למעלה בתיבה במקום שמניחים הס"ת ואמר שם סדר קדושה ושם כתוב הסדר קדושה שסדר ואמר על התיבה בפני כל הקהל. וסדר הקדושה מתחיל ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום ובו תנשא מלכותך ויכון בחסד כסאך ותשב עליו באמת ומאריך שם בדברים המכניעים את הלב ומשבר אותו ומביאים את האדם לשוב בתשובה לפניו ית'. ועוד פזמון המתחיל תא שמע שמדבר עם השי"ת ב"ה וי"א שאחר שגמר סדר קדושה שתקן נסתלק מבין הקהל ונעלם מעיני הכל ולא ראוהו עוד כי מלאכי השרת הוליכוהו לפני כסא הכבוד והוא מזומן לחיי העולם הבא במחיצת הרוגי מלכות עם רבי עקיבא וחביריו ולכן נהגו האשכנזים לומר סדר קדושה זה שתקן הרב אמנון החסיד והקדוש ואומרים אותו ביום ראש השנה ויום הכפורים מפני שהוא יפה ונפלא מאד וגם כדי להזכיר זכות הצדיק ההוא שנתקדש השם על ידו

ואחר הדור הזה של הרמב"ן והרא"ה והרמ"ה דהיינו ר' אהרן הכהן מלוניל והרמ"ה הנשיא מטוליטולה והרב רבינו יונה מגירונדה ומהר"מ מרטנבורק ורבינו אביגדור הכהן ורבינו חזקיה ורד"ק ורבינו יחיאל אביו של הרא"ש וכל סיעת הגדולים הללו שזכרנום קמו תלמידיהם של אלו הרבנים ואלו הם ראשי הדור ההוא הרשב"א דהיינו רבינו שלמה בן אברהם בן אדרת