קורא הדורות לג

שהשיג על רבו והוא נלחם עמהם והליץ בעד הרי"ף ויישב כל דבריו והצילו מהשגותיהם כמבואר היטב שם בס' מלחמות ה' וכמו שיראה המעיין שם וגם השיג על ספר המצות להרמב"ם ז"ל ומלבד חכמתו הגדולה בים התלמוד גם היה מקובל גדול ופילוסוף אלהי כאשר הוא ידוע ומפורסם וחבר ג' ספרים בחכמת הקבלה ספר הרמון ואוצר החיים ועדן גן אלהים וגם עשה פי' על ספר יצירה והרמב"ן עלה לירושלים עיר הקדש ונכנס שם ביום ט' לחודש אלול שנת חמשת אלפים וכ"ז לבריאת העולם ומצא שם איש יהודי כמ"ש בסוף ספר פי' התורה בחתימת הספר וז"ל היום הזה ראיתי בך קדושה חזות קשה מצאתי בתוכך איש יהודי נגש וגם נענה והוא צבע ובוז ישבע ואליו יאספו בביתו בין גדולים וקטנים אם ישלמו מנין עדה שאין להם ענין לא מקנה וקנין עם עני ודל ור ומסכן הלך ואביון וכו' שם מספר ענין הקינות שאמר והקריעות שקרע על ראיית ירושלים וחרבן בית המקדש הכל כתוב שם באורך וגם בשער הגמול באגרת ששלח מירושלים לרב נחמן בנו המתחלת יברכך ה' בני נחמן וראה בטוב ירושלים וראה בנים לבניך וכתב עוד שם שהלך לחצוב לו קבר בחברון אך לא נודע בברור אם הוא קבור בחברון או בירושלים רק ידענו בודאי כי נפטר ונקבר בארץ ישראל כשעליתי לירושלים תוב"ב אמרו לי מתושבי העיר שיש קבלה בידם מן הזקנים כי שם בבית הקברות תחת שפוע ההר אצל הכפר שקורין עין שילואן שקבורים שם שלשה גדולי עולם והם הרמב"ן והמרדכי ורבינו עובדיא מברטנורא מפרש המשניות ואמרו לי עוד שהוא בנה שם בירושלים בית המדרש ועדין לעד היום קורים אותו היהודים מדרש הרמב"ן והוא תחת התל קרוב לחומת העיר אצל שער ציון והוא השער של קבורת מלכי בית דוד וכתב בעל יוחסין שהרמב"ן נפטר ש' עשרים לאלף החמישי ולא יתכן לומר כן כפי מה שכתבתי לעיל שעלה לירושלים שנת עשרים ושבע לאלף החמישי לבריאת העולם ודע שהרמב"ן היה זקנו של רלב"ג אבי אמו. ומחביריו של הרמב"ן היה רבינו יונה מגירונדי מטוליטולה שפי' מסכת ברכות על הרי"ף וגם חבר ספר שערי תשובה, וס' היראה וזהו רבינו יונה החסיד שנזכר בכל מקום ובתשובת הרמב"ן סימן רפ"ד משיב הרמב"ן תשובה לרבינו יונה בכבוד גדול וזהו, תחלת תשובה איש אלהים קדוש הוא הרב, החסיד רבי יונה שלום וכו' ומדברי התשובה ההיא נראה שהיו חבירים ושלא כדברי בעל, ס' יוחסין שכתב שרבינו יונה מגירונדא תלמיד. מובהק להרמב"ן וכמו כן לא צדק ה"ר משה, מטראני בנו של הרב מה"ר יוסף מטראני ז"ל, בהקדמת ס' צפנת פענח שכתב שרבינו יונה מגירונדא היה תלמידו של הרמב"ן עיין שם ואולי כי דבריו הם מועתקים מס' יוחסין ושניהם לא צדקו יחדיו שאין האמת כן אלא הוא חבירו וכמ"ש אבל לענין מי היה רבו כתב בעל נמוקי יוסף בהלכות ציצית ד' כ"ו ע"ב וכן פי' ה"ר יונה בשם רבו ה"ר משה ן' שניאור ז"ל וכיון שכן הוא הדין לציצית אבל ראיתי בספר היראה שכתב וממורי הרב, רבי שמואל בן שניאור שמעתי דאין צריך לברך. משום משמוש אלא כשהם נעקרים ממקומם והוא מחזירם במקומם וגם בדור ההוא היה ה"ר יונה בן אחי אביו של רבינו יונ' החסיד וכפי הנראה שהיה חבירו של הרשב"א ועיין בטח"מ סי' שפ"ח בפי' שהביא תשובת הרשב"א וה"ר יונה זה שכתבו כתב אחד לחכמי צרפת על ענין מסורת אחד

ובדור ההוא היה רבינו טודרוס הלוי בר י הודה הלוי הספרדי ובנו הרמ"ה דהיינו רבינו מאיר הלוי מטוליטולא המכונה אבו אל עפייא והיה נשיא בטוליטולה והיה חבירו של הרמב"ן כדמוכח באגרות הרמב"ם וגם בתשו' הריב"ש סימן שצ"ב כתב גם רבינו מאיר הלוי ז"ל כ"כ בתשובה להרמב"ן וכו' וקלס הרמב"ן ז"ל בחדושיו את הרמ"ה וקרא עליו המקרא הזה שפתים ישק משיב דברים נכוחים עכ"ל. וכתב בעל ס' צידה לדרך בהקדמתו שהרמ"ה בא מבורגיש ונתיישב בטוליטולא והוא היה חכם גדול בתלמוד וחבר פירושים ברוב. התלמוד ארוכים ורחבים בפסק הלכה בקושיות ותירוצים והרמ"ה נפטר בחג המצות שנת ה"ד ליצירה ואחריו בא ר'